גם זה יעבור

מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים לְבַד, וְאִם כְּבָר לְבַד אָז שֶׁיִהְיֶה בִּתְנוּעָה, 

שֶׁנִּתְחַמֵּם, שֶׁלּא נִקְפָּא, שֶׁלּא נִשְׁתַּגֵּעַ. 

(מיכה שטרית).

גם כשכולם סביבי ואני פועלת ויוצרת, אבל עדיין אותה תחושה

באה, הולכת

תוקפת ומלטפת ברגעים שאני לבד , יחד עם המחשבות פתאום

דמעה זולגת על הלחי

כדי לנער זאת ממני מגבירה את המוזיקה ושרה בקולי קולות

מנסה להרחיק אותה ממני

אבל היא שם 

באה אליי מלטפת...

בדידות.