שישי שבת הייתי אצל משפחה מארחת. סגרתי שבת. וכל הדברים האלה.
מובל שהייתי אמורה להיות בחצאית. במוצ"ש המשפחה של החבר אספו אותי...נשארתי לישון אצלו. ראשון מגיע..
היום-
אני קמה מוקדם כדי לחזור הביתה, להתארגן ולטוס לצבא..
מגיעה עד לבלוק. רואה את המעלית בקומה שלי. ידעתי שהינה זאת השעה שהורי יוצאים לעבודה.
המעלית יורדת....נפתחת. אבא שלי יוצא. מהנהן עם הראש.. אומר "שלום" וממשיך ללכת.
אחריו יצאה אמא...שנעצרה. לעמוד להסתכל ולנסות לנחש מי זאת מולה.
באותו הרגע התחלתי מזה לצחוק "ככה לא מזהים אותי?" חח
מבינה, בוקר אין מה לעשות. העייפות גוברת.
הוא היה כזה מתוק.
הלוואי והיינו עוברים לגור ביחד.
זה מטריף אותי שאני לא יכולה להיות בקרבתו כל פעם שיש הזדמנות.
כל לילה שאנו מבלים ביחד.
אני שואלת את עצמי.."מתי? מתי יגיע היום...בו הוא יהיה שלי ואני שלו"
שתיקה ארוכה..
אין תשובה...
ואין טעם לנחש!
ד"א מי שלא יודע...
היום זה יום מיוחד.
נחשו למי יש יום הולדת?
נכון,
לבחורה הכי מתוקה בעולם!
פורווארה, מזל טוב!!!
אוהבת אותך..
אושר,עושר,כושר,שמחה,הצלחה ואהבה..
אני מאחלת לך!!!
אוהבת המוןןןן...
kiRa
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
sEx mE