חושבת יותר מדי

מה לי ולביטוח לאומי? ככה חשבתי תמיד. תמיד היו לי קשיים עם המצב הנפשי. הגעתי לתהומות שהיה לי קשה לצאת מהם. תמיד החרדה הייתה שם, בכל מקום שהלכתי אליו. ואליה נוסף גם דיכאון בשלב יותר מאוחר. אבל לקבל נכות נפשית מביטוח לאומי תמיד נראה לי קיצוני מדי.

הניסיון שלי להתמודד לבד

ניסיתי להתמודד לבד. מאז שאני ילדה אני רגילה להתמודד לבד. גם בצבא כשמפקדת שהייתה לי שאלה שוב ושוב אם אני רוצה לצאת מהצבא, אמרתי – מה פתאום! אני יכולה להתמודד. תמיד רציתי להוכיח לעצמי שאני יכולה להתמודד. בדיעבד הייתי צריכה עזרה נפשית. אני חושבת שהיו נותנים לי לצאת מהצבא אם רק הייתי מבקשת. פתאום אני מבינה שהרבה מהזמן הייתי מדוכאת והיה לי ממש קשה. בצבא הכרתי את הפסיכולוגית הראשונה שלי. זה לקח זמן והרבה סבל, ומעבר לבסיס קרוב לבית, אבל זה קרה. קיבלתי עזרה. [המשך]