לגבי זה שנותנים קנס לאנשים שרוחצים בחוף לא מוכרז ולאחר שעות המציל. היא ממש התחילה להתעצבן עלי שאני לא מסכימה איתה.

היא חושבת שזה לא בסדר, דיקטטורי וכ'ו. אני לא הסכמתי והסברתי לה את הרציונל מאחורי הקנס הזה... ואז היא פשוט התחילה לתקוף אותי כמו לא יודעת מה. 

היא אמרה לי ששטפו לי את המוח בבית-הספר למשפטים, אין לי ביקורת עצמאית, משהו לא תקין אצלי ושאני תומכת בדיקטטורה. זה מצחיק כי בהתחלה היא רשמה לי"אני לא מתכוונת להקשיב לך בכלל" כשניסיתי להסביר לה למה אני חושבת אחרת. היא ממש לקחה את זה קשה שאני חלקתי עליה ולא אמרתי אמן למה שהיא חושבת. 

צביעות תכלס. אני לא מבינה איך נגררתי לוויכוח כזה מטומטם. מה שמצחיק בסיפור הזה שהיא עוד זאת שנעלבה, הורידה אותי ברשתות החברתיות באלגנטיות וניתקה ממני קשר (?). מה אנחנו בכיתה א'? מה זה השטויות האלה. הייתי חברות ממש ממש קרובות. מדברות כל יום. יוצאות מלא. בגדול גם היו הרבה דברים שהסכמנו עליהם. אני באמת לא מבינה מה היא ציפתה? ועוד היא אומרת לי "נמאס לי להסכים שלא להסכים". שאם כבר דיקטטורה, לנסות לכפות על מישהו אחר את הדעה שלו, להטיח בו עלבונות, לבטל אותו ישר ופשוט לא לרצות להקשיב לו מההתחלה... זה דיקטטורי.

ועוד דבר מצחיק... לפני שבועיים היא דיברה איתי שהיא מרגישה בודדה ושחברות שלה מתעלמות ממנה ונמצאות רק עם בני-הזוג שלהן (כינתה אותם "בבונים"), ושבתכלס אני היחידה שדיברה איתה. וואלה... עכשיו הבנתי למה.