כל היום בהיתי בסדקים
שלושה
אחד יותר כמו חרך
הקירות לבנים
הורדתי את כל התמונות
אין שקט בשום מקום רק בלבן של הקירות
מעבר לקיר יש עוד מישהו
בחוץ אופנועים
בדירה
אתה עושה לי תרגיל
זמן לא קיים אצלי בעולם
הכל מתוח מעבר לדברים שאני רואה ולא נוגעת ונוגעת ולא רואה
שולחת את היד
מאחורי הציפית (הלבנה) של הכרית אני מחביאה שער לשערים אחרים
זאת מתנה מא'
והצמיד
והתמונה
והחלומות שאני לא זוכרת אבל מרגישה כל היום
כל מה שהולך איתי
וברחובות החושך שחור
אני מותחת את הצוואר מחוץ לחלון להסתכל בפינת רחוב
אשה מעשנת וגבר
גבר עם בקבוק יין וחליפה נכנס למכונית
ומתחכך באוטו מאחוריו ברוורס
ומישהו שמסתכל על משהו שגורם לו להזיז את הצוואר תוך כדי הליכה גם
וחזרות להופעה במועדון שברחוב האנכי
והרחוב שמקביל שאני כבר לא רואה רק את הקומה האחרונה ואנשים במרפסת בחלון
אני לא רוצה להגיד מה אני מרגישה
אבל זה כזה שבר כזה
כשאני חושבת על זה ככה זה נשמע לי טוב
וחזק
אבל אני בדיוק בלבן הזה
רואה לבן
ושום דבר אחר לא קיים מבחינתי חוץ ממה שקיים
ומה שקיים בלבן ומעבר לו
אני רוצה לראות איך אתה נראה מתחת לחולצה
החזה
נכון זה מוזר?
כאילו אני אראה שם משהו שאני לא משערת
שער לעולם אחר
סתם
אני פשוט סקרנית
איך זה נראה
אם זה חזק או חלש
אם יש שם שיער
ואולי הצבע של העור
כי אני לא מבינה את הקומפלקס שלך
לא דיברתי עם א. ע כמה חודשים
הוא בטח חושב שאני עסוקה
או שאני לא צריכה אותו
הוא לא יודע שאני בעולם אחר
קווים מקבילים לעולם לא נפגשים
אני מוכנה שתעשה לי תרגיל
אבל זה צריך להיות יותר מסוכן
כי אחרת אני לא מבינה אם יש תרגיל
ואני שוכחת לחלום עליך
או לזכור אותך
היא שאלה אם אתה נשוי
או אם יש לך חברה
"אתם צריכים להיות ביחד"
חח
אין לזה שום קשר אליך
אבל עצם זה שהיא אמרה לי משהו כזה
זה גרם לי לחשוב
עליי
כל הלבן
דאגות לא לדאוג
חלומות
חיות
הבלתי אמצעי
אתה חושב שמפגש עם חיה זה בלתי אמצעי? נגיד כשמביטים לכלב של מישהו אחר ברחוב בעיניים
ונוצר הקשר הזה
ויש מפגש
אוהבת את השממה
והלבן
והרחוב הזה
הרחובות הסדוקים החרכים
האופנועים
אני כמו נר
כשאני נבוכה זה כאילו יש רוח והלהבה דקיקה נעלמת כזה
כמעט נעלמת ברוח
האריה
י'
אתה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
