געגועים לעכשיו וכאן

הנושא החם מרכז בתוכו המון יצירתיות ומחשבה.

קשה לנסח במילים ספורות עולם שלם הגלום ואצור באדם אחד.

וכמו תמיד , קל יותר לראות מישהו אחר ולא את עצמך.

את 6 המילים הראשונות אני מקדיש לרעיתי שלי שאין לגבי משפט שמתאים לה יותר מאיחד, ואין מתאימה יותר ממנה למשפט הזה מאידך.

" היא לא דומה לאף אחת אחרת"

ולגבי, אני? 

לעת עתה אני מניח שיש משפט שכזה שמתאר אותי כל כך טוב.

אבל היות ועוד לא ניסחתי אותו , אני נאלץ להסתפק במוטו שאומר:

"יש עוד זוית לראות את הדברים"

אני לא תמיד מצליח, ולא תמיד הולך לי. לפעמים כשקשה , אז קשה . ואי אפשר לראות דברים אחרת.

אבל, כמו שאמר פעם מישהו. לך תדע. אולי באמת לכל דבר בחיים יש סיבה.

אולי מה שקורה,  קורה בגלל משהו שאתה פשוט עדיין לא מודע לכך שהוא מתהווה. חכה והפתרון יגיע אליך.

אבל... אם אתה לא רוצה לחכות, חפש את הזווית החדשה לראות את הדברים.

אז אני מחפש...

חשבתי לכתוב על כל הקורה בארץ כרגע בנוגע להתהלמות אל מול המיצעד.

חשבתי לומר את דעתי שלי (בעד קיום המיצעד) ולמה זה חשוב.

אבל אז ניזכרתי שאני לא יודע אפילו איך להתחיל, אני חיי בארץ אחרת, במקום בו כל זה פשוט לא נתפס. במקום בו אם יקום איזה מטיף ורק יחשוב בשם הדת לקום ולומר שהוא יפגע בנפש במישהו הוא יעצר עוד לפני שיספיק לומר "ארצות הברית של אמריקה" .

אז אולי באמת נעזוב את זה. כי כמו שאומר ידידי דויד - " כמה אנשים כבר קוראים כאן ? אולי מאות ? אולי אלפים בודדים. רוצים לעשות באמת משהו שישפיע תגיעו ליצעוד" . אז לצערי אני לא יכול הפעם להפוך את המילים למעשים ( נו - אתם יודעים איך זה- טיסות לסופי שבוע זה לא בדיוק משהו שאפשר לעשות באותה הקלילות כמו ניסיע באוטובוס לירושלים נאמר..)

אז רק נותר לי לישאול - " למה לא נשאיר את תנועות המחאה לילדים , הם אלא שלא מבינים מה ומי ? :"

 אתם שמבינים מבינים -ואילו שלא מבינים כמה רחוק זה יכול להגיע מוזמנים לקרוא את הכתבה על נשיא אירן השבוע בידיעות....

תנועה ילדותית

שלום חברים וחברות ..

נכון , אני סטריט ( או איך שלא קוראים לזה ) יש לי אישה נפלא ו 2 ילדים . ( ואני אומר את זה לא בהצתדקות אלא כקביעת עובדה ) ואני חיי לי את חיי שלי בשקט יחסי . אבל כשקוראים את הכאב ואת התיסכול אי אפשר להישאר אדישים.

ואם רן טוען שהוא קטן ( הוא מדבר על עצמו כ - רן ולא כפרסונה ה"בלוגרית" דויד וזה רק מחדד את הכאב ) מה אומר אני ?

ובכן , אני אומר שיש ליקרוא את דבריו של אדם משביל זה ולישמוע, בעיקר לישמוע את כאבו , ולהפיץ את הכתוב למען עוד אנשים יראו את הצד השני .

כן, גם אני חושב שיש מן הטפל לצעוד בירושלים ולא בת"א נניח , אבל זה לא אומר שאסור להם לצעוד בכל אשר יפנו . בדיוק כמו שאני לא חושב שזה רעיון טוב לסגור כביש בשבת רק כי הדתיים רוצים ו" מה אכפת לך אם הכביש שלהם יהיה סגור" . אכפת גם אכפת רבותיי , חופש הינו החופש לעשות מה שנירצה בכל מקום. אם החופש מוגבל הריהו לא חופש אלא הצגה.

תקראו , תחשבו , אל תסכימו איתו מיצידי , אבל אל תישארו חשוכים. תגידו "למה? "  בטוב טעם, תישאלו אותו שאלות שלא ידעתם את התשובה להם  ( הוא הנציג הלא רישמי לאגודה למלחמה בבורות .. )  . מאחורי כל מסכה מסתתר אדם כמו כל אדם עם כל הרגשות והכאבים והשמחות הקטנות.  אם אתם שוללים את הפרט והופכים אותו לכלל ואת הכלל הזה אתם שמים בשמורה סגורה , הכלל לא נעשה יותר " כלל" אלא עדין נותר פרט, איש ואישה מן הישוב שרוצים לא יותר מחופש בחירה לעשות את כל אשר את ואתה עושים .

( אבל אולי רק עם יותר נצנצים.... )

כנסו, תקראו..