געגועים לעכשיו וכאן

סוד הקוסם הטוב הוא לעשות דברים מסובכים ולתת לך את הרגשת ה"פשוט" הקלילה. זהו הקסם האמיתי .

( אם זה מרגיש מתאמץ מידי, זה בטח - "מתאמץ מידי " )

(יש עוד זמן, (לא הרבה, אבל בכל זאת ) אבל אני כבר מתגעגע (מאוד) )  וחבל.

-אל תכתוב את זה ..

-כן תכתוב .. למה לא .. זה מה שזה ..

( הקולות הללו רצים בראשי - סיפור אמיתי )

-ומה עם הן לא יקראו את זה נכון , עם חיוך..

-עזוב, מי שלא יודעת לקחת את החיים עם חיוך ותתעצבן ..שתתעצבן

-אבל למה להרגיז? כבר כתבו על זה כל כך הרבה

-נו אז? אז כתבו, אתה לא כתבת

-ומה אני כבר יכול לחדש , בחייך הרי את הנושא הזה טחנו עד אבק

-כן אבל אתה לא שייך לאף אחד מן המחנות הניצים, אתה לא פה ולא שם

-נו אז? האם זה נותן לי פרווילגיה לכתוב על זה , והלו אתה לא מבין בזאת כלום

-נכון, אני לא מבין בזה כלום אבל אני כמו כל אחד אחר שומע את הדי המילחמה הזאת והם נישמעים אחרת מכל צד

-נו אז ? איך זה עוזר בדיוק?

-מה לא מובן? אני יכול פשוט להשמיע איך זה נישמע מבחוץ

-עזוב, אתה מזמין צרות סתם

-למה צרות למה ? מי ביכלל קורא פה ? תסתכל על הקאונטר ... בקושי רואים אותך. יש שעושים את הכמות הזאת בחודש בן אדם ! בחודש

-נו אז מה , מה לעשות

-תפרסם, תפרסם!

-לא. עזוב, לא רוצא , יש להן את הזכות להגיד מה שהם רוצות ..

-ולך לא ?

-פרסם מה שיהיה יהיה

-פרסם

- טוב , אבל רק תגיד בסוף את האמת ..

- לא , אי אפשר לומר ממש הכל ..

- טוב אז נסכם שפשוט תשמיע אייך שזה נישמע ואל תשפוט

- מוסכם. תכתוב ואל תשפוט

- גם ככה אף אחד לא ממש יורד לסוף דעתך

-בדיוק , והרוב גם התיאשו אחרי הקדמה כזאת ארוכה ..

-פרסם

-פרסם

תעשה זאת עם חן.

תבכה, תצעק, תשתולל, תביא פרחים אל תתאונן.

תקפוץ, תרצה, תאכל, תביא נרות,תתכונן.

ואם רק אפשר - תעשה זאת עם חן.

תבכה בסתר, תתגלח, תרצה יותר ואל תעצבן.

תוותר, תרקוד, תגיד מילה טובה, אל תתקמצן.

ואם אפשר כאמור - תעשה זאת עם חן.

תבקש יפה, עכשו יותר, תפסיק למיין.

בחורות הן לא עגבניות אז תבקש יפה, תתחנן.

ולמען השם אל תשכח - תעשה את זה עם חן.

תעמוד, תעמיד, תנשק לא רוצה, תאונן.

תביא, נראה, עכשו זקוף, אל תעשן.

וכן כל זאת תמיד- תעשה רק עם חן.

תרוץ, אל תשב, אל תיהיה קרח או שמן.

רוצה אותך עכשו , תמיד, ותעשה לי ילד , בן.

נו איפה אתה? אני מחכה, שלך תמיד...

חן.

אם הי לי אומץ , ההיתי מבקש להתארח עם השיר הזה אצל מישהי באחד מפרוייקטי האירוח

אבל אין לי אומץ

(וגם כי אני לא באמת חושב שאני כותב מספיק טוב .. ולא אין צורך בהערות על זה..)

תכתבו לי - אולי

תתעצבנו- אולי

תתרגזו - אולי

תשארו אדישים - אולי

תעשו מה שתירצו ...

רק קודם אם אפשר .. תקראו הכל פעמיים.

תודה .

שמיים כחולים

שאלה ( קטנה? ) לי אליכן..

היות ורוב קוראי הלו הן בנות המין החזק ( חנופה אף פעם לא מזיקה..) הרי שהפעם אני מרשה לעצמי לכתוב לכן בלשון נקבה אולם והיה ויש מי מבין הגברים שיכול ליעץ הרי שוודאי שאשמח לשמוע את דעתו  שלו ..

ובכן ( ושוב אני מתנצל מראש על היותי בור ועם הארץ או כפי שאתן מעדיפות לקרוא לזה - פפפפ' גבר - מה הוא מבין )  אני מעוניין כאמור לשמוע את חוות דעתכן

 מתי צריך להתלוות לאשה לביקור חברות , ומנגד, מתי אפשר ( ואולי רצוי ) לומר " עד כאן"  לכל אחד מאיתנו יש הלו "נדונית" חברים אותה אנו מבאים עימנו על המערכת, ובמרוצת הזמן אף נאספים להם אי אילו מכרים נוספים .. אולם מעבר לכך תמיד יש את מה שנהוג לקרוא לווינים , כלומר אותן מערכות יחסים אשר זימן לנו הגורל המיקרי ואנו נאלצים לסחוב עימנו. לדוגמה , הקטנה הולכת לגן ומכן נגזר כמובן שיש הכרויות שכאילו של " חברים מהגן" כלומר האשה נפגשת עם האמהות האחרות כדאי ללבן בעיות הרות גורל ( כגון למה יש קציצה בגן ביום חמישי ואילו שניצל בימי רביעי  וכ"ו )  מטבע הדברים חלק מן הידדויות נמשכות אל מעבר לזמן הגן למען ישחקו הילדים לפנינו וכיוצא בזה. חלקם אף הבה נודה נהפכות מסיבות שנעלמות מבינתי ( כאמור גבר ותו לא )  לחברויות אמיצות של ממש .. אולם !! וכן בדיוק הבעיה , לי אבוי . אין כלום ולא מאום עם אותן נשים .. למען האמת אני מתפלא בכל פעם שאנו נפגשים על דרך המיקרה ( למשל כאשר אני מוריד או אוסף את הקטה מהגן) שהן ביכלל זוכרות אותי .. שלא לציין שאני נדהם מחדש לגלות בכל פעם ש " אאא .. אז XYZ זה הבן שלך .. וואוו , ממש דומה לך " וכיוצא בזה . בבקיאות נפלאה אשר נותנת מזור לנפשי .

והימים עתה (למי שלא שם לב לכל האורות המנצדים מנצנצים מרצדים ) ימי חנוכה.. ויש (שומו שמיים ) שמונה כאילו. מה שמזמין המון אפשרויות פגישה לצורך הדלקת נרות, אכילת סופגניות ושאר ירקות .

והיות ואני עדין עובד למחיתי ( הלוטו - טוטו עוד טרם הפציעה ) נשארים לנו ימי סופ השבוע הקדוש . כלומר 2 סופשים מלאים..

אז , הינה חזרנו לשאלה. עד כמה ומתי מספיק זה מספיק ? לכמה מן המאורעות ( פרעות של ממש ) אני אמור להתלוות .. אין לי עניין ממשי בכל זבי החוטם הרצים בהיסטריה לכן ולשם ( אלא כמובן אם הם בשר מבשרי ) ואת האמהות אין בכוונתי לשעשע היות וגם בהן אין לי כל עניין ( זה לא שאני כל כך לא חברותי גבירותי, אלא שכאמור לא אני בחרתי חברויות אילו - אלו חברויות כפויות כאמור..)

מנגד נצבת האשה כאמור ובפיה הטענה הניצחית ( לא נעים ) ועוד אי אילו  " אם לא נלך - לא יבואו אלנו" ( שאני דווקא בעד) והגדולה מכל , הלא היא " אז מה, אז לא תהיה איתנו בשבת ?"  ואכן אחרי ששבוע שלם לא ממש התראינו איך אפשר שלא נהיה יחדו בשבת קודש ?

ולזה גבירותי, אין לי תשובה.. אני מ א ו ד אוהב לבלות החברת משפחתי שלי, ואכן ארגיש בחוסר במידה ולא אראה אותן, מצד שני אין לי עניין ללכת למסיבת חנוכה חנוקה...

אנא מכן חביבות, אנא השיאו לי עצה. מה עלי לעשות .?

איך מרצים את האישה מאחד, וחיים בשלום עם עצמי מנגד?

מה לעשות ?