My Life & Guitar
...לפעמים כמה שיותר פשוט ככה יותר טוב... |
| 10/2007
מצטיין? אני? יאבאייייי!!
כל הסבל הזה של השבוע שעבר היה שווה את הרגע אתמול בשעה 17:50 בדיוק.
אסיפה של כל הפלוגה, מפקד הפלוגה, מפקדי המחלקות, סמלים, מפקדים, טירונים והסגל...
אסיפת סיום שבוע הסמכות קשה, עמוס, אינסטנסיבי, ומאוס. שבוע של שביזות ושל בכי מלא בחול. שבוע של מסע תד"לים 16 ק"מ. שבוע שטח שבו יורים יותר משתירו בחיים שלכם, מקצה אחריי מקצה.
מפקד הפלוגה פותח בתדריך יציאה לקראת היציאה מחר, מקריא לו"ז לסוף היום.
פתאום שולף תעודות הצטיינות מהכיס וקורא למצטייני השבוע שביניהם אני :):):):) על התרומה בשבוע הזה וההקשעה. מביא לי כובע של הגדוד מתנה אישית ממנו, ומשחרר אותי הבייתה יום לפני כולם :). עשה לי את השבוע.
חוץ מזה הכל רגיל בערך. אני חייב לטפל בשביזות שלי, אני כל הזמן מדוכדך ומתגעגע ברמות מטורפות הבייתה, קשה לי רחוק מהבית... רצות לי מחשבות בראש של לעזוב את הכל ופשוט לפרוש מזה אבל אני מחזיק את עצמי, אני לא חזק מספיק גם בשביל להלחם עם הצבא שישחררו אותי מקרבי. אבל דברים כאלה כמו שקרה לי אתמול מעלים לי את המוטיבציה להמשיך...
עד כאן. רות.
[שבוע הבא אני סוגר =|]
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
