| This one ain't over till the fat lady dies. |
כינוי:
בן: 34 ICQ: 270145057 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2010
אמרתי לך
שאני לא יורד מהגג עד שאני מנשק אותך.
| |
החץ
כרכרת מלך מר- פנים
תועה הרחק אל תוך היער
ובשמי לילה לא סהור
(אחתום לבי אל מול הסער
השופך קצפו אל אופל שגיונות
הכוכבים, אורות עבר אשר אינם-
נצנוץ דמעות המלאכים)
עוד חוזרת בת הקול,
חדה כחרב פיפיות
מושחזת, להב בוגדני
חותך ברוח צמרות
שתי צלקות הרות אסון
לשני לילות של תאווה,
על שני סוסים הדוהרים
על אבנים חורשות רעה
והמלך השוקט לו,
בין קירות מתגלגלים
איך ישמע הוא את היער,
את קולות הזאבים?
האם יחוש הוא בדבר מה
חשוד בשביל, בעלטה?
הלא ישמע את קול הקשת
הנמתחת לאטה?
גם בעורקי מונרך איתן זורם
נוזל חיים אדום,
בין שעטת פרסות צליל חץ
לא ישמע גם לאוזנו
ברקה של חרב הבגידה
לא יתגלה לעין אוהב
ולהב טס בחשיכה
ישר,
ישר לתוך הלב.
| |
שיר על דבר פניך \ נתן אלתרמן
באין רואה אותך, רעי, פניך מתחילים לגווע.
לבלי הציל,
לבלי עצור,
שלוחי סנטר כדוב הקוטב,
הם גוועים.
אתה משכיב אותם על כר,
או צף איתם לאורך כותל,
או מציגם בלב חלון גבוה,
אל מול אויר הכוכבים.
משקט וזגוגית שבירים לילות סיון.
הרחוב כמו משקפת כחלחלה פקוח.
על פני העיר תלוי ירח מאובן-
עולם שאין בו צליל ואין בו רוח.
עוד דומיית חצות ניצבת בכיכר,
שוקטת בסחרחורת מגדליה.
היכון והכנע למגעה הקר,
אין המולה, רעי, שלא תדום אליה.
פניך רעדו ומתו בחלון,
כמו למול מולדת משתכחת,
כי מסכה סהורה של רוחק בחלום,
של דרך ערירית, גם עליהם הונחה.
ובעוד באישוניך תמהונות בוהים
והיראה בקצות הפה כואבת,
הוארת עד אימה בצלם אלוהים,
בצלם עולמותיו חיורי האבן.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
