חולה,עם חום גבוה מאוד,שמיסתובב בין 38 ל-40.
רוצה להיות עם חברים שלי,אבל אף אחד לא בבית.
אני הכי חולה שיש כמו שלא הייתי שנים,לא תענוג גדול.
מצוננת,משתעלת,רועדת כולי..לא בדיוק החופשה שלה חיכיתי.
לפחות אני מסתפקת בטעם שעוד נישאר מלפני שבועיים,כשחזרתי חמשוש כי סיימתי טירונות,
הלכתי לקומונה שכל כך התגעגעתי אליהם,ואל לשם בפרט..וקרה מה שבדיוק היה צריך לקרות,
רק באיחור קל של שלושה חודשים.
מסתבר שהוא נפרד מהחברה שלו ישר אחרי שהתגייסתי.הוא הבין שזה באמת לא זה,ושכל הדברים שדיברנו עליהם שנינו ושאני טענתי באמת היו נכונים.
כל כך התגעגעתי אליו,לדובי הענק הזה שלי.
יצאו כל כך הרבה תמונות שלו מהמסיבת גיוס שלי,והמצחיק בעניין הוא שלא אני צילמתי אותן...
היום כשיצאתי מהבסיס החלטתי שזו הזדמנות נפלאה לפגוש את יאיר,האקס שלי,שמשרת ממש קרוב אלי.
הוא חיכה איתי בתחנת האוטובוס ובינתיים דיברנו לנו קצת.
הוא נראה אותו הדבר,רק חייל,עם כל המשתמע מכך-מדים וכו',וקצת יותר גבוה והרבה יותר מנופח ושרירי.
הוא ממש החמיא לי ואמר שאני נראית נהדר עם העדשות,ושיפה לי על מדים,ושהוא ממש שמח לראות אותי אחרי כל הזמן הזה.
(שנה וחצי שלא התראנו). נפרדנו אחרי איזה עשרים דקות כשהאוטובוס שלי הגיע והוא אמר לי שעל כל דבר הכי קטן שאני צריכה אני מוזמנת לפנות אליו....זה טוב שיש את זה לפעמים.
עוד בנאדם שפגשתי,אבל כבר לפני שבוע וחצי,כשיצאתי חמשוש כשסיימתי טירונות,היה בוריס,שקורא (או קרא) את הבלוג שלי במשך כמה זמן והתגלה במציאות כבנאדם ממש נחמד,ג'ינג'י מטורף (כמעט כמוני) ו..מכיר את המ"כיות שלי מהטירונות.
עולם קטן,או מה?
אני רוצה לחזור לצבא,לא כיף לי בבית.
עד שעשיתי את הסוויץ' הזה בראש של יום ראשון בבוקר שהחדר בצבא הוא הבית שלי...אני שוב בבית המקורי והאמיתי שלי.
רק חבל שאני מרגישה ממש לא טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
