מסיימת שנה א' בבאר שבע.
כבר בתקופת מועדי ב', משפרת כמה ציונים ומנסה להישאר שפויה.
כבר שנתיים כאן, מאז שחזרתי למדבר.
ומי היה מאמין שכבר עברה לה שנה.
שנה ארוכה למדי, עם המון שיעורים ועבודות, חבר אחד מקסים שגם איתו הייתה ירידה נוראית שלשמחתי עברה.
נכשלתי גם בקורס אחד על הדרך, אבל זה כלום לעומת שאר ההצלחות.
הדרכה בפר"ח, ועד כיתה, סדנאת מנהיגות מטעם התאחדות הסטודנטים, חיפושי עבודה, חילטור בשמירה על סימולציות פסיכומטרי...
שני שותפים פסיכיים לחלוטין, לרבות שותפה קלפטומנית, שקרנית פתולוגית ובעיקר מג'וייפת ומסויטת לחלוטין.
כפי שנאמר- לא יודעים מי הבנאדם עד שגרים איתו, לא?
בעיות בבטן, חיידק אחד מציק למדי שברגע שהוא עזב אני התחלתי לחיות, כמעט עשרה קילוגרם שירדתי מאז ספטמבר 2008.
עשרה.
בגלל חיידק אחד בבטן. ובגלל שאני אוכלת בריא, הולכת המון המון המון, עד שהסוליות נעליים נשחקות וגם עושה ספורט.
רקדתי סלסה כמעט שנה וקצת הפסקתי, אבל עוד מעט מתחילים לרקוד בבריכה אז אחזור.
אנשים, חברים, דברים שמשתנים לאט לאט..
עוברת לגור שנה הבאה בדירה עם חברה מהבית, מישהי שהיינו שכנות במשך הרבה מאוד שנים ואני פשוט יודעת שהיא בסדר.
בנוסף לכך, עוד מעט חוגגת שנה עם הקסם שלי, הליין- מן הכי טוב בקבוצה כאן של באר שבע.
וכמה שאני אוהבת אותו....
בעוד שבועיים וקצת, אחרי סוף המבחנים ועבודה שאני צריכה לכתוב, אתחיל בעבודה חדשה, באוניברסיטה.
עדיין לא מאמינה שנכנסתי לזה, זו עבודה מפוצצת ורצינית שדורשת גם די הרבה.
על הפרק גם טיסה לחו"ל, מעבר דירה ועוד הרבה כאבי ראש.
בסוף יהיה בסדר, נכון?
עריכה, 15/7/2010- כבר היה חיידק אחד, עכשיו מתקשרים מקופת חולים, התוצאות מראות על עוד אחד. סטרטפטוקוקוס מסוג B, מישהו?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
