Life Is A Show

אתמול חגגתי 19 שנים.

יומולדת קטן,נחמד,נעים,סימפטי.

בלוניפ הציפו את החדר ביום חמישי כשהגעתי הבייתה.הפתעה של החבר המקסים והמשקיען שלי.

ושל אמא,אלא מה.

סופשבוע עמוס,עוד יום אחד שנשארתי בבית וכבר ,הנה,נגמר

ואני,שכבר לא מבינה איך הזמן רץ ונוזל לי בין הידיים.

עוד שנה עברה,וכל כך הרבה השתנה.

היום הולדת הראשון שבאמת חגגתי עם עוד אנשים,שבאמת פינקו אותי בו.

ואני אוהבת אותו כל כך,כל כך הרבה....

לא סתם ישנו שנינו ביחד,בכל אחד מהלילות האחרונים.לא מסוגלים להיפרד.

אבל מחר זה בלתי נמנע,אני חוזרת לצבא...

שבוע של אחרי סגירת שבת,שבוע שנראה קצר הרבה יותר,שבוע שאני כ"כ רוצה שייגמר כבר,שבוע מיותר,ללא ספק...