כמעט חודשיים שלא כתבתי כאן.
ומה היה לנו?
-שחרור של הצהובה הקטנה,(היא הביאה לוח שעם עם תמונה וקקטוס ננסי)ושל שובי-דובי,עוד צהובה נוספת(שהביאה לי מכתב עם תמונה והקדשה,וגרביים ורודות עם כוכבים מנצנצים).
עכשיו,עוד שלושה שבועות,באמצע נובמבר,תלך לי עוד צהובה אחת.
-בונבון עזבה את היחידה אחרי שגילו לה צליאק,והביאו לנו מש"קית חדשה במקומה,בעלת אותו השם כמו בונבון,והיא גם זכתה לאותו הכינוי בדיוק,רק שהיא הפעם ברונטית ולא צהובה :(
-הקצינה האהובה שלי עזבה לתפקידה המפוצץ בחלונות הגבוהים,ונכון לכתיבת שורות אלו,חודש וקצת אחרי והיא עדיין לא נפרדה מאיתנו כמו שצריך,וממני במיוחד...
-הגיע לי קצינוס חדש,איש נחמד וחביב. אני די מסתדרת איתו.
-נמק משתחררת עוד פחות משבועיים,וזה פשוט לא נקלט לי שהיא הולכת.
וזה עוד אחרי שהיא חתמה קבע של כמעט חודשיים :(
-לראשונה בשירות שלי,בדיוק ב-26.10,היומולדת של עדי,ובכלל יום סמלי כי עוד 20 יום בדיוק (בעצם עכשיו זה קצת פחות) אני כבר שנה בצבא,איש אחד נחמד החליט שהגיע הזמן לשפוט אותי.
בדיעבד,לא שפטו אותי,אבל מפל הדמעות שיצא ממני היה מספיק ודי.
תקופת החגים נגמרה,תודה לאל, ובדיוק הגיע הזמן לנסוע לטייל.
אני וגיל כבר כלכך הרבה זמן חשבנו על לנסוע לטיול,והסופשבוע הזה קיימנו את ההבטחה.
נסענו לים המלח,הצטרפנו לזוג חברים שלנו שבילה שם בבית מלון כבר מיום לפניכן, אכלנו איתם צהריים (על האש בים המלח,חזק ביותר),קפצנו לים (והכל הכל כל הגוף פשוט שרף לי) ולבסוף-הלכנו להתקלח אצלם בחדר,כשאנחנו מבצעים כניסה מקסימה למלון,שלא הצליחה לעורר חשד...
לאחר מכן-משחק באולינג מטורף,וגיליתי שאני לא כזו גרועה כמו שזכרתי (סטרייק בנון-שלנט..)
וכשנעשה כבר ממש מאוחר החלטנו שנוסעים לקיבוץ. את הלילה עשינו בקיבוץ של גיל,קמנו בבוקר ונסענו,עוד פעם,לים המלח,אבל הפעם למרחצאות.
מרוב מי מלח שומניים,בוץ שחור שנמרח ומי גופרית שהייתי בהם,אני כבר לא בטוחה כמה פעמים אני אתקלח עד שכל הריח סטייל ביצה-קשה ירד.
אבל נשתדל..
מחר צבא, סופשבוע חוזרים ושבוע אחרי סוגרים. איזה כיף!
והשבוע בסימן אחד גדול- שיחות.
עם כל מי שזז,ועל כל דבר בערך.- על הקצונה, על המחלקה,עלי,על המצב הרפואי שלי,על הפז"מ,ודבר אחד אחרון חביב-שדי כבר,נמאס.
בבסיס שלי כבר נעשה קור כלבים,וכל הגוף שלי רק סובל מהשינויים הדרסטיים האלה במזג האוויר.
זה כל כך מעצבן!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
