דייט ראשון אמור להיות משהו מוכתב מראש.
אבל במקרה שלי,זה תמיד יוצא מיוחד.
נסענו לסינמה סיטי,הוא בא לאסוף אותי עם הג'יפ הכה-צפוני שלו,לבוש כל כך יפה,בדיוק כמו שאני אוהבת.
(ג'ינס וחולצה כפתורים עם פסים בגוון תכלת,ומעל ג'קט עור חום.כמו שחשבתי שהוא יתלבש)
מגיעים לסינמה סיטי,בקושי מוצאים חניה,בדרך יש עוד כמה טלפונים ועברי לידר מנגן בלי הפסקה.
הוא אוהב את אותה המוזיקה כמוני.ידעתי את זה ממזמן,אף פעם לא באמת שמתי לב לזה. שבוע הבא,אם יצא,אנחנו כנראה בדרך להופעה. רק שיצא...
סינמה סיטי היה מפוצץ,רצינו לראות את חתונת רפאים אבל לא היה כלום. החלטנו לחתוך ולהמשיך הלאה.
בתוך סינמה סיטי בקושי אפשר לזוז,כל כך הרבה אנשים,זוגות שמתחבקים....והוא,עם כל הגובה שלו והנוכחות,מחזיק לי את היד כמו איזה ילד קטן. ופתאום,ככה בלי הסבר,הוא מחבק אותי מאחור,כמעט מניף אותי באוויר "אוי,כמה כיף שאין לך חבר יותר! את לא יודעת כמה זמן חיכיתי לרגע הזה שאני אהיה איתך באותו המקום,בלי שום קשר לצבא"
תוך כדי כל הזמן רצים קטעים וזכרונות מהשבוע האחרון,הכל כך מטורף הזה.
ולחשוב שהוא רצה לשמור את מה שהיה לו להגיד לי לעוד שבוע. הוא היה מתפוצץ השבוע הזה.
אני חשבתי על ה,והוא אישר ונימק,שהמחשבה עלי הייתה אחד הדברים שהחזיקו אותו השבוע. לדעת שבסוף הוא יחזור לבסיס שלנו,ויראה אותי,מחייכת כמו תמיד. והוא כל כך התגעגע...
קצת נבהלתי ממה שהוא אמר לי,קצת הסתייגתי כשהוא אמר שאחרי 30 שעות בעמדה,שמתוכן כמה שעות טובות של התנדנדות בקו הדקיק שבין מזל מטורף לחוסר מזל משווע (ואלפי מופעי פירוטכניקה בחינם,מולו,כל הזמן) הוא הבין שכנראה אכפת לו ממני יותר ממה שהוא חשב,אפילו שאנחנו ידידים כבר די הרבה זמן,ואפילו שאין בינינו כלום מבחינה רומנטית.
ויוצאים מסינמה סיטי,ומגיעים לאיזה בית קפה מקסים,מקום באמצע שומקום.ושוב רואים את ההבדל בינינו.
הוא מזמין בירה,אני מסתפקת בקפה.יושבים על מין ספה גדולה וכיפית וצוחקים,נהנים מכל רגע.
אחרי,הוא אומר שיש איזה מקום שהוא חייב להראות לי,על הים.
סופסוף מישהו שאוהב את הים כמעט כמוני,אבל הוא גם גר ממש ליד,בר מזל שכמותו.
ונוסעים לשם,וקופצים-מטפסים על הגדר.סוג של דייט ראשון סטנדרטי למדי,או שלא.
ועומדים על הצוק,וכל כך הרבה כוכבים בשמיים,והגלים מלחכים את הצוק,וכל כך יפה שם.
חשוך,אבל בכל זאת כל כך מואר לחלוטין. ושקט,כל כך...
מסתכלים על השמיים,כל אחד והרקע שלו,והוא מספר על כל מה שיש שם,וממשיכים לדבר,ופתאום נעשה קר,כל כך.
הווא פשוט מרים אותי באויר ומחבק אותי חזק,ולא רציתי שזה יפסיק,כיף אמיתי.
ויושבים על איזה ספסל,ומדברים,והוא אומר שהוא שמח כל כך להיות איתי שם.
ו....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
