"איך יודעים שבא אביב?
מסתכלים סביב סביב....."
האחד באפריל 2006,והכל כבר פורח ומאיר מסביב,ואני כרגיל לעוד סופשבוע בבית.
הפעם,אחרי שבועיים מתישים עד-מאוד, כולל שבת מצחיקה ומשעשעת,שרק מראה שתמיד אפשר להפיק מיטב של כיף וצחוק,גם מהמצבים הלא נעימים ביותר.
השבוע,אחת החברות היותר יקרות לי מהבסיס עוזבת. לקצונה,אלא מה.
ואני עדיין לא מעכלת את זה שהיא לא תהיה יותר. אמנם זה בא בהמשך לשורה שלמה של אנשים שעזבה,אבל מסתבר שהגל הזה הוא חתיכת נחשול,שפוגע יותר מדי,ביותר מדי....
באמת שיהיה מוזר בלעדיה. מחר אנחנו עושים על האש,סוג של מסיבת פרידה בבית של אחת הבנות,במיוחד בשבילה.
ואני והסבתא הקטנה עוד פעם נישאר כמעט לבד. אמנם עכשיו יש לנו חתיכת "נבחרת מנצחת",אבל עדיין.
לאט לאט אני מתחילה להבין שהזמן רץ לי בין הידיים,ועוד מעט כבר פסח,שני בצבא, ועוד מעט כבר מגיעה דרגת הסמל (סוף החודש הזה אני כבר אענוד אותה בגאווה. והפעם אני לא אהיה עצלנית ואתפור אותה!) ועוד מעט..
בלי להרגיש,כבר יהיה נובמבר, החברות הקצינות שלי כבר יענדו דרגות סגן (לאט לאט הקצינים מסביבי מתרבים בקצב מפחיד. אני מתחילה לחשוש שזו בהחלט סטייה,או שאולי,זו החברה שבה גדלתי,שמראה את פניה האמיתיות?).
סופסוף חזרו מפיתוח התמונות של אחי,שחזר מפולין. היה די מוזר לראות את כל האיזורים שאני הייתי בהם, רק שלוש שנים יותר מאוחר,ועם כמות שלג נכבדת,שלא נראתה מזה שנים רבות.
שוב,כרגיל,יש לי איזה ניסיון להעלות תמונה,שנכשל. מבטיחה להעלות כמה וכמה יותר מאוחר היום....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
