Life Is A Show

כי ארבע וחצי לפנות בוקר וכבר הייתי צריכה לישון יותר מארבע שעות.

אני חושבת שאני רוצה לחזור. איך אומרים את זה?

יום חמישי בתל אביב, יצא לפועל? זה הגיוני בכלל? ומה הוא רוצה בעצם?

ולגבי הקפה באטלנטה, מה יהיה עם זה בכלל?

ויותר מדי מחשבות.

ואולי הגיע הזמן להתפטר מהעבודה? בקצב הזה יותר מדי כסף אני לא אראה.

ואולי הגיע הזמן להרים את הכל לעוד הילוך?

או להאט? למרות שלא נראה?

ואני באמת חושבת שיש לי משהו שאני עלולה להפסיד כאן.

והמירוץ הזה, של החודשיים, פתאום מתחיל, ובענק.

לראות אנשים,לפגוש,לזכור,לכתוב,לרשום,לסדר,לארגן,לתכנן,למצות.

אני רוצה אותו לידי.

זהו,החלטתי.