הוא הגיע,ובגדול
יושבת מול המחשב בשעת צהריים חמה-אש-רותחת,במכנסוני גלישה וטופ.המינימל של המינימל.
המזגן,כמובן,פועל,אבל עדיין חם כל כך!
המסיבת גיוס ביום שישי הייתה ממש ממש טובה.
שישה אנשים מתגייסים,בריכה אחת,בסביבות המאה ומשהו איש,אלכוהול חופשי ואיכותי...
זה היה שווה כל רגע.
היה לי כיף,הייתי עם חברים שלי שאני מאוד אוהבת,הכרתי אנשים חדשים וממש נחמדים,פגשתי אנשים שלא ראיתי ממזמן וניסו לשדך אותי לשני בחורים ללא הצלחה (סליחה,אני מצטערת,אבל...)
כיאה למסיבת בריכה הלבוש גם כן היה מינימלי,והיה חם,אז כולם היו רק בבגדי ים,וגם אני.
בהתחלה עו דהייתי לבושה במין גופיית קשירה קטנטנה בצבע ורוד בזוקה,שהוצאה מהארון שלי אחר כבוד לאחר משהו כמו ארבע שנים שהיא שכבה שם בשקט,מימי הפרחיות הקטנות שלי בכיתה ח',ואת החצאית המאגניבה בצבעי הקשת שקניתי בשנקין שבוע שעבר.באיזשהו שלב נשארתי בבגד ים כי נכנסתי למים בכוחות עצמי-לא רציתי שיזרקו אותי פנימה עם כל הבגדים-זה לא נעים שיש בגדים רטובים אחרי.
כאמור,היה אלכוהול חופשי ואיכותי,מה שהתבטא בטקילה טובה מאוד (רק חבל שהספרייט היה של סופר דרינק,מה שגרם לי לא לסיים את השוט שלקחתי מרוב גועל), אייריש קרים מעולה (רק חבל שכמו שהוא מתוק ככה הוא מלא באלכוהול), בריזרים,וודקה בטעמים מטורפים והרבה בירה.
לא שתיתי הרבה-חצי שוט טקילה,חצי כוס אייריש קרים,קצת בריזר וקצת וודקה. הייתי בפוקוס מלא.
באיזשהו שלב היו לי ציחקוקים מוזרים,אבל הייתי מאוד ערנית.
עד כדי כך ערנית,שעלי נתנו את התפקיד של לשמור על אבירן,בחור חמוד מאוד שהכרתי חמש דקות לפני ועד אז הוא כבר הספיק לשתות משהו כמו 10 "מנות" של אלכוהול,אם לא יותר-הוא הגזים,והיה שיכור בטירוף ופשוט מצחיק,והיסתובב ונמרח על כולם (ובעיקר על הבנות) ואמר לכל אחד כמה שהוא אוהב אותו ויתגעגע אליו בצבא ושכמה שהם בני אדם טובים.
החלטנו שצריך קצת להעיר אותו אז ניסיתי לדחוף אותו למים,זה לא עבד.הוא טען שקר לו (שיכור הפוך וממש ממש מצחיק) ואני מתתי מקור כי שנייה לפני זה ידידי היקר זרק אותי לתוך המים.מה שיצא מכל זה שזה נראה כאילו אני והוא מסתובבים ביחד ושהולך בינינו משהו,כשבעצם אני הייתי כמו דודה אחראית עליו וסחבתי אותו מכל הבנות שהוא ניסה להתמרח עליהן.
מיותר לציין,שעלי הוא לא התמרח.לפחות זה :) אני הייתי ה"דודה"!
המסיבה נגמרה בסביבות שתיים וחצי שלוש,כשכבר נעשה קר מדי וכולם יצאו מהמים.
היה כיף,היה טוב,היה שווה כל אגורה מה-10 שקלים סימליים ששילמתי על הכניסה והמתנות גיוס שאני צריכה לקנות לאלדר,רוני ואיילת (וכמובן למכתבים...)אבל יש גם את הנימה הרצינית יותר-
אנחנו כבר גדולים.
עוד שבוע אנשים שאני מכירה ולמדו איתי ביחד כבר ילבשו מדים ויהפכו רישמית לחיילים ורכוש צה"ל.
יש אנשים שלא נהנים מחופש מוארך ומגניב כמו שלי.הם מתגייסים עכשיו.
וזה קצת עצוב,להבין פתאום,שהאנשים האלה יעלמו.
הסיכוי לראות אותם יקטן,וכך גם הסיכוי שתיפגשו מתישהו שוב אם לא תישמרו על קשר.
אבל בנימה קצת יותר שמחה-
אני מרוב שיעמום הולכת לעשות שוב את הבגרות באנגלית.יום חמישי ומועד ב' היר איי קאם!
מחפשת שוב עבודה,עד שיצא מזה משהו,
צריכה לסדר את החדר שלי כי הוא הפוך לגמרי ולעשות קיץ-חורף כי עוד לא הואלתי בטובי לעשות את זה,
לקנות את המתנות לגיוס לשלל האנשים שמתגייסים עכשיו.
הזמנתי כרטיס למשינה.עדיין לא סגור סופית עם מי אני אלך אבל הוא קיים!
ויום שבת אני אמורה להיות בהופעה המאגניבה הזו בת"א,ביחד עם אסף.מקווה שזה יסתדר!
אבל עד אז-אני צריכה להתחיל לרוץ. חייבת לחזור להתאמן והחום הזה הורג אותי.
מי אמר מזגן ולא קיבל? :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
