אחד הדברים הממש לא אהובים עלי,
זה הניסיון לשדך בין שני אנשים.
במיוחד כשידיד שלי מנסה להיות השדכן שיביא לחיבור ביני לבין חבר שלו.
ואני לא רוצה.
פעם אחת במסיבת גיוס הוא תפס אותי לשיחה בצד,ואמר לי שהחבר שלו חושב שאני חמודה ושאולי אני אצא איתו ולהפוך את זה ליוצאים קבוע.
אני לא ממש התלהבתי מהעניין.גם כי אני שונאת את השידוכיה הזו,גם כי החבר שלו לא ממש מצא חן בעיני,
וגם כי...פשוט לא בא לי.
הידיד שלי קצת לחץ,ואני השתמשתי בתירוץ שאולי גם הכי נכון לי- "לא מתאים לי עכשיו,אני עדיין מחפשת את עצמי לפני שאני אתחיל לחפש קשר".
ועכשיו,שוב.
היה יריד אוכל שכזה והופעה חינמית של הדורבנים ( המוני פרחות קטנות שצווחות אייל מזיג תעשה לי ילד!! וגם לי!! אייל תעשה לי גדוד!!!) והייתי עם כל החמולה,כולל אלדר השחור (או גאטו נגרו),
ופגשתי את הידיד שלי שם שוב,והרבה חברים שלו שהיו שם גם.
נכנסת הבייתה באחת וחצי בלילה,אחרי שהמשכנו את הבילוי מהדשא שבעיר לפאב-בורגר שבאחד מאיזורי התעשייה כאן,מפעילה את המחשב ומתחילה לתקתק.
הידיד שלי עולה לאוויר,מתחילים לדבר,השיחה הרגילה של מה נשמע מה קורה וכמה סבבה היה שהתראנו היום,ואז הוא שאל אותי מה קורה עם הזה שיצאתי איתו (על מה אתה מדבר?? משהו ששכחתי לספר לעצמי? חבל שזה לא אמיתי!) אמרתי שאין כלום.לא שאני יודעת...
הוא כנראה ראה את זה בתור "אוקיי" לדחוף לי שוב את עסקת השידוכים שלו.
אמרתי שזה מחמיא לי,אבל לא.
מה כל כך לא ברור בזה??
לא זה לא!
ואז מה אם הוא חושב שאני חמודה לאללה. שימשיך לחשוב ככה כמה שבא לו.
זה שהוא חושב ככה אומר שאני חייבת לו משהו? ממש לא נראה לי!
אני רוצה לבחור בעצמי את מי שאני יוצאת איתו
ואני זו שקובעת מה הולך בדיוק ומה ולמה וכמה ואיך.
וסליחה,אם הוא בחור כזה בוגר ומקסים,וראבאק,גם בן 20,
אז כנראה שאין לו ממש אומץ (וביצים) אם הוא לא בא לדבר איתי עד עכשיו,
ושלח את החבר שלו (ידידי היקר) שדוחף לי את העסקה כמו סוכן מכירות חלקלק.
איכס!
(מן הסתם,די ברור שעם הבחור הספציפי הזה,אני לא אצא אף פעם...)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
