Life Is A Show

אז הלכתי היום לראיון עבודה.

אני מתחילה לעבוד עוד יומיים. בתקווה שהם יהיו מרוצים ממני.

ופתאום,טלפון.

על הקו אחד האנשים הכי אהובים עלי מהשירות הצבאי שלי. חבר לקורס ועמית לנפש.

"לימורי,אני מגייס אותך לקבע"

ולעזאזל,למה זה לא קרה לפני שנה?

לחזור ולחתום,לתת את החופש שלי לשנה אבל להגשים את החלום הציוני-המורעל שלי?

להרגיש שבאמת אני עושה משהו?

לחזור ללבוש מדים?

אני לא יודעת מה להגיד.....

רועד לי הפופיק.

סימבה,איפה את?

עריכה- 23:45

אחרי שיחה עם הקצינוס, שהפך כבר להיות קצק"ב (קצין בקבע) ובעיקר הולך להיות תקוע עד מעל לראש בקרוב במוסד שקוראים לו נישואים (הבחור לחוץ-חתונה משום מה. אבל אני שמחה בשבילו).

הוא אמר שזה לא מומלץ מבחינתו. גם אני לא בדיוק הייתי שלמה עם עצמי.

אז נכון לעכשיו- עבודה בפוקס- היר איי קאם! ;)