זה סיפור די מוזר,קצת הזוי,מטורלל.
שמתחיל ונגמר קצת מהר וחבל,
על זוג מיוחד,שלהכל מסוגל,
רק בלחיות ביחד הוא קצת מקולקל.
ונכיר את הנפשות הפועלות,לכאורה,
נעים מאוד,זוהי יוני,נערה צחורה
ומיהו העומד במרכז מחשבותיה,ימים כלילות?
אכן,צדקתם,זהו דצמבר-אליל הבנות.
דצמבר ויוני הכירו בדרך לא-דרך,
בתוך רשת פנימית של אמנות ממוסגרת
דצמבר הגיש את הלחן והזמר,
ויוני,בתורה,טוותה את המילים במיומנות לקשר.
וכך עוברים להם ימים וחודשים,
ודצמבר ויוני שלנו קשורים-לא קשורים.
כל אחד חי את חייו בשלווה,
ולפעמים יוני בחינניות לדצמבר מפריעה.
כבר שנה עוברת,בקלות מדהימה,
ויוני ודצמבר כל אחד במסלול המראה.
לפעמים הם עוד קשורים,בקורים עדינים
אך שומדבר לא מסגיר את מה שיולידו ימים.
יוני,כאמור,נערה עדינה.
מסך של תלתלי זהב מסתיר מחשבה פיקחית ותמימה.
ודצמבר שלנו,כפי שכבר נאמר,
הוא יפה ונאה,גבר לכל דבר.
דצמבר ויוני,כפי שמותיהם,כך הם הפכים גמורים.
לפעמים נראים דומים ולפעמים מאוד שונים.
כמו הקיץ והחורף,שנמצאים בהם במעורבב,
כך גם הם-כל אחד שונה לגמרי מהשני ברגשותיו.
בעוד דצמבר שלנו עולה ונוסק
על יוני שלנו מגדל קלפים מתרסק.
וכאן נכנסים לעניין אותם קורים עדינים,
שכבר לפני הרבה זמן קישרו ביניהם.
כשיוני,הנערה-נימפה,נאבקה בצרתה,
הופיעה עזרה ממקום לא צפוי-דצמבר ידידה.
הוא עודד ודיבר,במילים מנוסחות
ועזר לה להבין את כוחן של האמזונות.
ואכן,יוני בעזרתו שוב גילתה את הכוח הטמון בה בפנים,
אך לא מצאה דרך מתאימה דייה להודות לו על אותם רגעים.
ודצמבר,כולו משולהב מין הפרח שקמל ושוב פרח,
לא ידע את דעתו-התבלבל,נבהל וברח.
וזהו סופו של הסיפור המקסים,
בין יוני-נימפת הקיץ העדינה המיומנת בקשרים,
ודצמבר-נער החורף,האביר המגשים.
ואולי,בעתיד,בימים אחרים ומקומות שונים,
יוני ודצמבר שוב ייפגשו פנים מול פנים
וייתכן והניצוץ הנוגד ביניהם שוב יקפוץ
אך הפעם,מי יודע? אולי יהיה שינוי בסוף.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
