השעה ארבע ועשרים לפנות בוקר.
לפני עשרים דקות נכנסתי מהקומונה.
שוב פעם עד כל כך מאוחר,כשרק באתי לקפיצה של כמה שעות.
ושוב פעם הבחור הזה,הכל כך מקסים,הבנאדם שהספקתי לדבר איתו כל כך הרבה מכולם והתחברתי אליו ממש טוב.
אז בהתחלה הוא הרביץ לי ודי צחק עלי,אבל אז הוא הבין מי עומדת מולו,עד כמה אני מופרעת ועד כמה אם הוא ירביץ לי אני אחזיר לו.
ואז,ברביעי בלילה כשהייתי אצלם,היה ממש כיף. ישבנו ודיברנו.
היום הגעתי ואמרתי לו ישר על זה שהסיפור עם הבחור לא הסתדר בשישי שבת.
הוא אמר שהוא אידיוט. ישבנו וטחנו פיצה כולנו ושרנו שירים ואז הלכנו לצד השני של הקומונה,נשפכנו כמו תמיד על הכריות והמיטות והוא הראה לי את התמונות שלו עם חברה שלו-יפהפיה אמיתית,כולה בת 15 וחצי (3 שנים הבדל ביניהם),ואני התפעלתי ואמרתי לו שהוא שיחק אותה ושבאמת,כל הכבוד.
אבל אז הוא התחיל לדבר..ואמר שהייתה לו הרגשה לא משהו בסופשבוע כשהוא היה איתה.
אמרתי לו שייתן לזה עוד פעם אחת,שלא יקבע ישר לפי אינטואיציה,אפילו שלפעמים תחושות הבטן הן הכי צודקות.
ראסטה מן ופוטר החליטו שהם מתקנים את הוידאו ואז נראה סרט.זה לא ממש הצליח.
בסוף יצא ששוב נשפכנו כולם ביחד-פוטר,גוש האבן ואני,מתרפקת עליו.
כולנו מתחת לאותה השמיכה ורואים טלוויזיה (אוווו...)
באיזשהו שלב פוטר החליט שהוא בכל זאת מנסה לתקן,הוא גייס לעזרתו את ראסטה מן ושניהם נעלמו מן האיזור.נשארנו רק שנינו-אני וגוש האבן (ממש גוש אבן..התיאור ההפוך בדיוק מתאים לו).
קצת לא הרגשתי טוב וכאבו לי הצדדים של הראש מאחורה (זה קורה לפעמים) והגוש החמוד הזה,אחרי שהוא החליט שאני ממש ממש "לא-משהו",כירבל אותי חזק חזק בחיבוק שלו.
והתכרבלנו.באיזשהו שלב שוב עם פוטר ותוספות,ואז רק שנינו.
מכורבלים. בהתחלה הוא היה עם הראש עלי ואני סתם שיחקתי לו בשיער,באיזשהו שלב אני פשוט נשענתי עליו והוא שיחק לי בשיער,כמו שכולם תמיד עושים.
"יש לך שיער מדהים את יודעת? וזה מצחיק שאת וראסטה מן כ"כ דומים.רואים את ההשפעה שלך עליו".
"אל תגזים,רק קצת.אחרי הכל,חצי שנה זה זמן כלשהו..."
ממשיכים להתכרבל.התערבות שאני לא מדברת במשך חמש דקות. ניצחתי.
כולם מתחילים להתקפל.ראסטה מן זז מהקומונה,הוא לומד מחר. כולם ישנים כבר חוץ ממני,פוטר והגוש.באיזשהו שלב פוטר הולך להתקלח.חוזר,הגוש נכנס.הוא חוזר,ואני מסרקת את השיער השחור והחלק-חלק שלו עם הידיים ועושה לו צמה :). חוזרים להתכרבלות.
ומתכרבלים,ומתחבקים,ורואים סרט ממש טיפשי בערוץ 2,שמתחלף באיזשהו שלב בתוכנית אירוח נטושה על זקנים.
הוא מחבק אותי חזק חזק ואני אותו גם.צוחקים,מציקים אחד לשנייה,מתקרבים.
קרובים-קרובים,צמודים-צמודים.והייתי מנשקת אותו אם לא הייתה לו חברה.והוא בעצמו אומר שהוא מצטער שהוא פשוט לא יכול לנשק אותי וזהו,כמו שהוא רוצה,עד שהוא נפרד מהחברה שלו כמו שצריך.
אני מצידי אומרת שבסדר גמור,אני כאן בשביל להקשיב ולשחק לו בשיער מתי שהוא רוצה.
הוא מחייך ומחבק אותי חזק חזק,מלטף לי את האף ונותן לי נשיקה על המצח.
"את באמת משהו"
"תודה" (עם חיוך זדוני בטירוף)
"אתה יודע,אתה ממש לא גוש כמו שאתה טוען" (מדגדגת אותו ולא נותנת לו לישון)
לא סתם גוש אבן.
אתה לשם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
