Life Is A Show

אז מה היה לנו?

מזג אויר מטורף,הכל מטורף בארץ הזו.

ישראל הייתה ותהיה,ללא ספק, המדינה ללא הפסקה.

אז מה הפלא שיש לנו כאן את ת"א?

הכל קורה כאן,הכל.

דו"ח וינוגרד, כל כך הרבה מוגלה שמתפרצת מגלד שכמעט ונרפא.

ושביתות וביטולי פסיכומטרי.

ואני,כאן.

מנסה לעמוד בקצב ולהתאים את עצמי.

ארבעה חודשים מאז שנחתתי,חזרה.

ואני שוב עומדת על הרגליים.

נרשמתי לפסיכומטרי מועד פברואר,הרבה זמן לפני הרפתקאת שינויי התאריך.

אז עכשיו אני כבר לא ניגשת.

התחלתי ללמוד לבגרות מתמטיקה כדי לגשת בקיץ.

ועדיין באותה העבודה.כבר שלושה חודשים.

מי היה מאמין שאני יכולה לדגם יציבות כלשהי?

יום שישי שני שיצאתי.

שבוע שעבר עם קוזאק, למסיבת פרידה מחברים שלו שטסים.

שישי הזה אני כבר הוצאתי את הרכב בעצמי, אספתי את החתולה ונסענו לת"א,לבקר ידיד שלי מהצבא.

והאמת? שהיה כיף.

ובכל זאת,

משהו חסר.

אבל מה?

התלבטות בין לימודים בב"ש לבין ירושלים,בין מכינה ומכללה,בין חלום ורציונאל.

אני מתבגרת,כנראה.

או שבאמת?

ואם אני לא רוצה לעלות על הרכבת הזו,לעולם המבוגרים?