ובלי להרגיש,הלב עומד להתפוצץ.
ותודה ל"אנולה ג'יי",אי שם בשנות התיכון שלי,שנתנו לי את המשפט הגאוני הזה.
היום בערב יום הזיכרון,ולקרוא עיתון אי אפשר,
כשבעמוד הראשון מופיע מכתב שכתב האח הגדול והיתום של החברה הכי טובה שלי.
וזה מוזר,
כי השכול נוגע בכולנו.
והוא כאן,להישאר,כל השנה. לא רק ביום אחד מיוחד.
אבל אולי דווקא ביום הזה בשנה,הוא מתעצם ומתעלה על עצמו.
יש לגיטימציה לבכות,להיות עצובים,לעלות לקבר ולהביט במבט מצועף על לוח האבן,
שמנסה לתמצת במילים בודדות ומספר שורות אדם,איש,עולם ומלואו.
והחיים שלנו כאן?
שוב נקראתי למילואים,שוב לבשתי מדי ב' ולקחתי רכבת צפונה,עד הגבול.
לא מצליחה לעשות את ההפרדה האם אני חיילת מילואים או סדירה? אני עדיין נראית ילדה,גם בגיל דקה ל-22.
ולחשוב שכשנכנסתי למקום הזה,לראשונה,הייתי בקושי בת 19.
הזמן טס. איך שהוא טס. פשוט בלי להרגיש.
כבר מאי,ושנה שעברה בזמן הזה כבר ישבתי על המזוודות בדרך לארה"ב. עכשיו השליחים החדשים קצת חוששים,מדברים איתי,הסוכנות מסתבר למדו מטעויות עבר ושלחו שתי בנות ושני בנים, כנראה הבינו שהצירוף של שלוש בנות יחד מעולם לא עובד טוב. אני שמחה בשבילם.
ואני בארץ. עדיין עובדת בחנות הספרים,מתרגשת מכל משלוח של ספרים באנגלית.
מנסה להושיב את עצמי ללמוד לבגרות במתמטיקה ופשוט לא מצליחה. כבר שלושה חודשים שאני לומדת עם מורה פרטי ובעקביות מטורפת לא מכינה שיעורי בית.
כן,אני יודעת שאני פוגעת רק בעצמי.
אבל זו כבר הפכה להיות בעיה לכל דבר.
זה פשוט לא מסתדר עם העבודה,והרצון שלי להשקיע בכמה דברים בו זמנית.
והספרים,האהבה אולי אחת הכי גדולות שלי, באה לי כרועץ במקרה הזה, כי הם שורפי זמן יעילים במיוחד.
וכשצריך את הזמן לדברים אחרים?
זה,כבר סיפור אחר.
יש לי בחור בראש.
הוא לא יוצא לי מהראש מהיום שפגשתי אותו,שהתחלנו לדבר ממש.
הוא כל כך הרשים והרתיע אותי בו זמנית אז שכנראה האפקט עשה את שלו.
הוא חכם ומקסים,יפה וחתיך, ובעיקר מאוד מיוחד.
אבל בעיקר? מצליח להטריף את דעתי, ובו"ז לגרום לי להיות כל כך שלווה.
וייתכן,שככה קוראים לאהבה בימינו?
אבל שורה של שאלות מוזרות,שנשארות נכון לעכשיו סתומות וללא מענה.
כי אני ילדה מפגרת שלא מסוגלת לדבר איתו.
דווקא איתו,
מכולם.
ואולי זה בגלל שהוא מבחינתי בחזקת פרח נדיר,בלתי מושג?
ועל אף הנסיבות המוזרות,שאני יודעת שהצלחתי להשיג אותו,לפחות חלקית,
אני לא רוצה לעזוב?
ולמה לעזאזל כל כך קשה לבחור להגיד מה הוא רוצה?
(כנראה בדיוק כמו שלי קשה להגיד לו,בדיוק מה אני רוצה...)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
