זו בדיוק ההגדרה.
חמישי בבוקר בגרות מועד ב' באנגלית.היה נחמד,היה מצחיק,היה מוזר לעשות שוב בגרות כשכבר שכחתי איך עושים את זה ובמיוחד כשהכל בא לי כל כך בטבעיות.
פוגשת אנשים שאף פעם לא יצא לי לראות שוב במסגרת הזו,שמתגייסים ממש עכשיו.
חמישי אחה"צ,נוסעים לבאר שבע לאירוע משפחתי.בת דודה של סבא שלי חוגגת 80.
היא לא סתם אישה בת 80,היא אישה מיוחדת מאוד שעברה הרבה בחיים ושרדה יחידה ממשפחה שלמה.
היא נשארה יחידה,ובכל זאת,היום היא יכולה להתגאות ב"שבט" שהיא הקימה לעצמה שגם אני איכשהו קשורה אליו,כי היא "אימצה" בחום את סבא שלי אליה הביתה כשהוא בדיוק עלה ארצה,לפני בערך 50 שנה.
סבא שלי ממזמן כבר בקבר,יותר מ-20 שנה.
והיא,האישה המקסימה והמדהימה הזו,כל כך קטנה ובכל זאת כל כך חיונית וצלולה,חזקה ונחושה,
ובעיקר,מרשימה מאוד גם בגיל 80.
הלוואי,פשוט הלוואי עלי להיות כמוה-עם כל כך הרבה כוח להמשיך ומחשבה צלולה גם בגיל מרשים שכזה.
נישארנו לישון בב"ש,אצל המשפחה,וחזרנו ביום שישי בלילה,כשאני נוהגת את כל הדרך מב"ש למרכז,מהלך של שעה וחצי נסיעה ללא הפסקה :)
לקראת הסוף קיבלתי הודעה מידידי שנמצא בשטחים,וזה היה די נחמד. חברים שלי נזכרים בי גם שם :)
נכנסתי הבייתה בשעה רבע לאחת בלילה.לישון הלכתי רק בארבע,אחרי שיחת טלפון מערן שהיתקשר מהצבא (שוב,כבר אמרתי שכוללם ניזכרו בי?).
קמתי בשעה שתיים,אחרי חלום שדיברתי בו מתוך שינה,משהו על "אני כמו ילדת רכבת",כי אלדר התקשר אלי והעיר אותי שאני כבר אבוא למסיבת הבריכה אצל הדס.לקח לי קצת זמן להתארגן כי התעכבתי בבית קצת בגלל שהייתי צריכה להחליט אם לבוא למסיבת בריכה או לנסוע עם לירן לים. בסוף הלכתי למסיבת בריכה והיה ממש ממש כיף!
כל החבר'ה הרגילים והחמודים,ומסתבר גם שאורי הגיע לשם,כל הדרך מערד,ולא טרח להודיע שהוא נמצא ביישוב שלי,אז זה היה די נחמד שבאתי,כי ככה לפחות גיליתי שהוא באמת הגיע.
היינו שם כמה שעות טובות (אני אישית הגעתי בשלוש ומשהו ועזבתי בסביבות שמונה בערב) אבל היה ממש ממש כיף.
היה מצחיק,והיה משעשע,וכולם שם כאלה חמודים וממש נעים להיות איתם.
אפילו הספקתי לשבת קצת עם אורי לשיחה "רצינית" לעשר דקות וסיפרתי לו קצת מהסיפור שלי והוא סיפר לי קצת משלו.
שני מצחיקים.יושבים על המדרגות ואני,כמו תמיד עם המצלמה שלי שעבדה שעות נוספות.הוא מדבר ואני מצלמת את השקיעה,
וכל מי שעובר לידנו צועק לנו "בלי שטויות! שמעתם?? אנחנו מסתכלים עליכם!"
כמובן שלא קרה כלום כי סתם ישבנו ודיברנו,אבל עדיין,משעשע בכלל שהם חושבים בכיוון.
נכנסתי הבייתה בכמעט תשע,אורי הקפיץ אותי כי הוא בדיוק עזב שם גם.
איך שנכנסתי הבייתה טלפון מלירן,שואל אם בא לי לצאת.אמרתי שסבבה רק שאני צריכה לעבור במקלחת.לא עוברות 20 דקות ואני כבר אחרי מקלחת שלמה והיתארגנות מלאה,כולל איפור ואיבזור.הוא בא ואסף אותי ומסתבר שהמקום שרצינו ללכת אליו סגור אז הלכנו וישבנו שוב,כמו בשבוע שעבר בפאב שאנטי.שוב תעודות זהות,הוא לוקח גולדסטאר ואני בריזר אננס.
תופסים ספה שנינו,יושבים ושותים,מספרים על השבוע שעבר וצוחקים.באיזשהו שלב סיימתי את הבריזר שלי וגיליתי שממש כואב לי הראש,כנראה בגלל שהייתי כל היום בבריכה ונכנסו לי מים לאף (כאבים מטורפים בסינוסים),אז שמתי את הראש שלי על הבטן שלו (אמרתי שאני שפוכה קצת והוא שאל והסכמתי,זה כיף ככה.יש לו בטן מאגניבה כזו).
אני עם הראש על הבטן שלו,על הספה בפאב-שאנטי,מדברים וצוחקים,אני מספרת לו על המסיבת בריכה ועל זה שאני נהנית מכל רגע של התבטלות והוא מספר על הצבא והצבא ושוב,הצבא. באיזשהו שלב התחלתי ממש לפהק ואחרי זה גם נעצמו לי העיניים.הייתי קצת-קצת,אבל קצת-קצת,עייפה. גם ככה הייתי שפוכה לגמרי ולירן עשה לי קיצי בשיער מה שגורם לי להירדם עוד יותר.באיזשהו שלב פשוט נרדמתי לו והוא המשיך ללטף לי את השיער וסתם לדבר,ובאיזשהו שלב קלטתי שהוא בא לנשק אותי.
זזתי אחורה וקפצתי ממנו "לא,זה פשוט לא מתאים" "אבל את יודעת שזה חסר משמעות" "דווקא בגלל זה".
למה לעזאזל כולם הופכים להיות זאבים בסופו של דבר? אני הבסט-פרינד בחורה שלו,למה להרוס את זה?
אמרתי לו שאני מרגישה ממש לא בנוח,הוא אמר שהוא מצטער שזה ככה,אמרתי לו שזה מחמיא לי אבל לא מעבר לזה,כי הקשר שלי איתו הוא קצת מעבר לכל העניין.
בסופו של דבר זה נגמר טוב.
הוא הבין שאיתי הוא לא יצא (אולי בגלל שאמרתי לו שאני שטן?) במובן הרומנטי,אבל אני אמשיך לצאת איתו בכיף,כי הוא אחד האנשים שאני באמת נהנית להיות איתם,בד"כ.
את הסופשבוע המאוד נורמלי הזה חתמה שיחטלפון שכל כך חיכיתי אליה מגלעד,שיצא בשעה טובה לחופשת שיחרור,מה שאומר שסופסוף,לאחר שנים של גידולים אנחנו נתראה, ושיחה ממש מצחיקה עם אורי,שהגיע למסקנה שאני חלודה ושובבה,ושאם אני באה איתו למשינה הוא עושה איתי הסכם. אז שיהיה,באמת,מה כבר יכול להיות הזוי יותר??
בבלוג זה
בכל הבלוגים
