לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Life Is A Show


החיים הם במה ואני הרקדנית.מאחורי כל שיר וריקוד יש סיפור,מילים כתובות ומוזיקה. פעם אמרו לי שאני יודעת לספר סיפורים. ואני מספרת-רוקדת ושרה,כותבת ויוצרת. ברוכים הבאים למופע שלי.

כינוי: 

בת: 39

ICQ: 100005766 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½-ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

בועה


כל המלחמה הזו. זו באמת מלחמה, מי היה מאמין.

אפילו שזה היה הגיוני גם לפי "חוק ה-10", שאומר שבערך בכל עשור של המדינה הקטנה שלנו היה משהו גדול...

תחשבו על זה, זה באמת נכון...

"מצפון תיפתח הרעה"....ועוד מלחמה, הפעם ללא שם.די מוזר, גם קצת מעצבן.

 

היום קצת בתל אביב, אתמול קצת דברים שקשורים לצבא, מחר-צבא.

והיום? כמה שעות תלושות מהמציאות, באמצע עזריאלי עם החי"רניק.

ועל רקע התפאורה הנוראית הזו,אין דבר יותר טוב מאשר צחוק בריא וקרבה אנושית.

ומחר אני הולכת להיות שם כל כך לבד, כל כך לבד....

ביב כל כך כיף היום. מי היה מאמין ששני אנשים, שבקושי דיברו אחד עם השני בהתחלה (יותר צעקנו וירדנו אחד על השני,ללא הפסקה) רק לפני חודש וחצי, יהפכו להיות קרובים כל כך, רק מכורח הנסיבות.

(עוד אירוע, מקלט אחד, זמן חופשי בשפע, ושני אנשים  עם יותר מדי פלפל באישיות...)

 

והאמת? שאולי, אולי. כרגע האפשרויות הן בלתי מוגבלות אבל גם סופיות לחלוטין.

והאירוניה במיטבה- שנינו מחר עולים על האוטובוסים הלא נכונים-כל אחד לכיוון הבית של האחר....

 

אני עולה למעלה, להיות עם כולם, כמו כל שאר החברים שלי-שם.

את הבשורה הזו קיבלתי בדרך חזרה מתל אביב, זחוחה ומאושרת קלות.

לפחות זה מחזיק אותי קצת, משהו לחכות לו.....

 

ובינתיים? חמושה במשקפי שמש ובפוזה קשוחה, "פייטרית" או שממש לא....

מי היה מאמין, מי היה?

נכתב על ידי , 19/7/2006 21:51   בקטגוריות צבא, דברים קטנים של אושר, קיץ-צבא, את ואני, והמלחמה הבאה  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חמסין


כבר תחילת יוני,בלי להרגיש.

וימי ההולדת כבר רצים מגיעים להם.

עוד שלושה שבועות בדיוק אני אחגוג 19.

יום הולדת אחד נוסף,ושונה כל כך מהקודמים לו,אני בטוחה.

 

הפעם זה יוצא ביום שבת,וכולי תקווה שיתאפשר לי לקבל יום חופש נוסף בכדי לחגוג את יום ההולדת כמו שצריך ולמצות אותו עד תומו.

 

ולגבי? עוד שבוע נוסף עבר ביחידה החדשה,כבר שלושה שבועות בלי להרגיש.

הרגשה קצת אחרת,שונה.

עובדת קשה,אבל עובדת. ומרגישה את ההבדל.

 

וביום חמישי,חוזרת,עמוסה בסיפורים,

ושישי,ביחד עם גיל,ונוסעים למסיבה במועדון באחד הקיבוצים באיזור.

וכל כך כיף,וכל כך הרבה זמן לא רקדתי ככה.

בעצם,מאז שנכנסתי לשירות סדיר,לפני קצת יותר מארבעה חודשים.

 

נסענו כמעט כל הבנים,ואני. אבל זו כנראה הסיבה לזה שפשוט נהניתי.

 

ועכשיו? עוד שבוע חדש,וחם כל כך,אבל רק אצלנו בבסיס,באופן קבע,יש ענן שחור מעל.
רק השבוע ירד גשם שלא מבייש אף חורף,ומזג אויר כללי של ינואר,פחות או יותר.

 

נקווה שהשבוע יהיה יותר טוב.

ואולי,קצת יותר....

נכתב על ידי , 4/6/2005 22:06   בקטגוריות קיץ-צבא  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



15,552
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAydelvayss אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Aydelvayss ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)