עדי בעולם

היום קיבלנו קבוצה שלמה של תלמידים חדשים. פשוט הלימודים בכיתה מתנהלים במחזוריות מסויימת: אחת לחודש יש מבחן, שנקרא "מבחן לאומי" או משהו כזה, וזה המבחן המסיים של הקורס, שלאחריו אמורה להיות לתלמידים מספיק שבדית למצוא עבודה ולחיות כאן. (יה רייט, כאילו שמהגרים מוצאים פה עבודה). אניווי, אחת לחודש ניגשים כמה תלמידים מהכיתה אל המבחן, ובכך מסיימים את הקורס. במקביל, כמה ימים אחרי המבחן, מופיעים בכיתה כמה תלמידים חדשים שעברו את מבחן הרמה אל הכיתה שלנו.

אז בשבוע שעבר נפרדה הכיתה מכמה דמויות מפתח, ביניהן פטריק האיטלקי (הבנות נאנחו בצער, המורות באנחת רווחה, שכן הוא לא סתם את הפה אף לא לשיעור אחד) ויורדן הספרדי (שאמנם לא דיבר הרבה אבל בהחלט העלה את המורל של הבנות). והיום קיבלנו את התלמידים החדשים. התיישבה הכיתה בנחת ובחנה את החדשים.

1. צרפתי אחד, גבוה, חטוב במראה ה"מדריך הסקי הצרפתי מהאלפים". בעל ריסים ארוכים שגרמו לכל מוכבדות המסקרה בכיתה להיאנח בקול רם. הוא מצידו, לא הפסיק לעפעף, מה שזיכה אותו מייד בכינוי "שרמנט", ומעכשיו ייקרא כך לנצח בכיתה. התברר גם שיש לו מבטא צרפתי כבד מאוד, אפילו יותר כבד משל פאטרי(ק), הצרפתי הקודם של הכיתה. למעשה, כשהוא אמר משהו בפעם הראשונה, החמאתי  לעצמי בלב שכל הכבוד לי איך אני מבינה צרפתית, ורק אחרי כמה שניות קלטתי שבעצם זה היה בשבדית, רק בביטוי צרפתי.

2. תאילנדית אחת. יפה מאוד. מטר וחמישים בקושי. רזה מאוד - אם היא שוקלת יותר משמונה עשרה קילו אני צנצנת. הבנות של הכיתה בחנו אותה בחוסר שביעות רצון בולט. הבנים דווקא נראו מרוצים.

3. פולנייה אחת. ועוד קוראים לה אולגה. בעלת חיוך חמוץ טבעי.

4. קנדי אחד, ראיין. בעל בלורית כסופה ומראה כובש. הבנות הנהנו בשמחה. אמה האמריקאית כבר הזמינה אותו לשבת לידה, "כי אנחנו שכנים". עלק.

5. רומני אחד, ניקולאי. בעל מבטא רומני כבד. רק אמר שלום וכבר ראיתי את סרג'יו קונסטנצה מול העיניים. נאלצתי להתאפק שלא לצחוק בקול רם.

6. ארגנטינאית, לורנה. יפה מאוד, וגם עושה רושם נחמדה. התיישבה בשולחן הקבוע שלי ושל שרה האיטלקייה. שמחנו לקבל אותה - שרה תמיד שמחה לקראת דוברי ספרדית, וכל מילה הן השוו בין איטלקית לספרדית. עד עכשיו, בין המילים שהן השוו - הכל אותו דבר. אה, ואם אני לא מוציאה ממנה מתכון לצ'ימיצ'ורי עד סוף הקורס, אני אראה בזה כישלון אמיתי.

7. עיראקית אחת, בעלת הפרצוף העגום ביותר שראיתי בימי חיי. נראתה כאילו היכה בה ברק כשהכירו בינינו בהפסקה ואמרתי מאיפה אני. הבטחתי לה שאני לא מסוכנת לאנשים, בייחוד לא כשאני במצב רוח טוב.

זהו. פחות או יותר שמרנו על איזון - על דובר הצרפתית שסיים קיבלנו חדש, גם על הספרדית, ובמקום עימאד הירדני קיבלנו את העיראקית. נו, בול.