ביום שבת האחרון הלכתי לבד למסיבה של חברתי המקסימה אגנה, אחרי שהבנזוג הודיע שהוא חולה ולא יכול להצטרף (אם הוא רק היה יותר משכנע ונשאר, נגיד, במיטה, במקום בכורסה עם הפלייסטיישן).
האמת, לא ציפיתי להרבה. אגנה במקור מליטא, החבר שלה שבדי (שלט'ס פייס איט, גם הם לא תמיד טיפוסים כל כך עליזים), והחברות שהיא הזמינה למסיבה גם הן ליטאיות. הנחתי שיש לחברות שלה חברים שבדים, אבל התברר שהמסיבה הרבה יותר בינלאומית מזה: אחת החברות שלה בכלל נשואה לבחור צרפתי, וחברה אחרת נשואה לטורקי. יצא שהיינו חמישה ליטאים, שלושה שבדים, צרפתי אחד, טורקי אחד וישראלית אחת.
האוכל הפתיע לטובה. אף פעם לא אכלתי אוכל ליטאי לפני, אבל בתור אחת ששורשיה נעוצים בין פולין, רוסיה והונגריה, לא ציפיתי להפתעות גדולות. מה אני כבר אקבל? מרק עוף? רגל קרושה שבטח יקראו לה רגלס קרושס? (אה, טוב, זו פראפרזה על בדיחה שאתם בטח לא מכירים. בליטא יש רגשות לאומיים חזקים במיוחד, והם תמיד מקפידים להצהיר שליטאית ורוסית זה שתי שפות שונות לגמרי. אבל מה לעשות שחצי מהמילים בליטאית זה כמו המילה הרוסית, רק מוסיפים ס' בסוף? אז יש כל מיני בדיחות ברוסית על ליטאית. ותודה לדימה שסיפק לי את הבדיחה המקורית). רק שממש התבדיתי. אגנה הכינה סלט ליטאי, שהיו בו, ואני מקווה שאתם יושבים, גרגירי פול. יחד עם קוביות לחם מטוגן בשום וקוביות גבינה. לא ביזאר? חוץ מזה היה אוכל יחסית בינלאומי, כלומר איטלקי, ועוגת יום הולדת ליטאית: מכינים הרבה הרבה קרפים. שמים קרפ אחד, מורחים קצפת, שמים על זה קרפ, מורחים יוגורט פירות יער, שמים קרפ שלישי, מורחים קצפת, וכו, משהו כמו עשר שכבות. יוצא טעים מאוד.
אחרי שכולם שתו ואכלו קצת (דגש על השתו), השתררה דממה. הליטאים, מתברר, ממש כמו השבדים, לא דברנים גדולים. "למישהו יש רעיון למשחק? " שאלה אגנה. דממה. טוב, חיכיתי קצת עד שכולם יחשבו, וכשאף אחד לא עלה עם רעיון שאלתי אם הם מכירים את משחק האמת והשקר. הם לא הכירו. נו, כיאה למדיניות הכיבוש שלי, אם אף לא לוקח בעלות - אני מודיעה מייד שזה ישראלי. וכך הצגתי לפניהם את "משחק האמת והשקר הישראלי": כל אחד מספר שני סיפורים. אחד אמיתי, אחד שקר. הקהל צריך להחליט מי אמיתי ומי שקר. דווקא יצא ממש מעניין.
חוץ מזה היו כמה רגעים באמת לא קשורים (הטורקי ניגש אליי ומתוודה על אהבתו למוסיקת כליזמר. אני בוהה בו בהלם והוא מסביר: יש לי איזה מאה דיסקים של מוזיקת כליזמר. אני לא מוצאת מילים עוד שעה אחר כך) וקצת דעות קדומות (דו שיח כזה:
אחד השבדים: את באמת מישראל?
אני: כאילו דה.
השבדי: אז איך זה שיש לך שיער חלק?
אני: ???
השבדי: לכל הבחורות הישראליות יש שיער מתולתל.
מאיפה לעזאזל הוא קיבל את הרעיון הזה?)
וגם באמצע הערב הופיע דריוס, ידיד ליטאי של אגנה, שמסתבר שתה גם לפני שהגיע למסיבה. ואחרי שהוא פצח בשיר שיכורים קולני הוא נזרק החוצה (ליטרלי נזרק). קטעים. סה"כ היה עליז יותר משציפיתי.
האירוע הבינלאומי הבא: הבנזוג ואני מוזמנים לארוחת ערב בביתה של שרה האיטלקייה. יוהו!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
