אם יש דבר שמחרפן פולנייה כמוני, זה לשמוע את כל החברים שלי מישראל מדווחים על תוכניות ערב יום העצמאות שלהם, בעוד אני אמורה לשבת בחושך לבד בשבדיה. השנה הגיתי תוכנית נגד, ותיכננתי מסיבת ברביקיו תוך שאני מנדבת את מרפסת הענק של חבריי הישראלים. רק שאז בא עוכר שמחות וישראל, ואני לא אזכיר שמות, רק אציין שמדובר בבלוגר בעל חברה בלונדינית הקרוי על שם גיבור של ספר מדע בדיוני, ונזכר שיש לו כרטיסים להופעה של איזה זמר אפריקאי שכוח אל בדיוק על ערב יום העצמאות. בלית ברירה נדחתה המסיבה ליום שבת (שבאופן אובייקטיבי יש להודות שזה אכן יום טוב יותר, כי אף אחד לא עובד למחרת ואפשר גם לעשות את זה מוקדם יותר, כשעוד יש שמש ואפשר ממש להיות בחוץ במרפסת, אבל למה שאני אודה בקול רם שזה היה נכון לדחות את המסיבה. פףףף).
אז המסיבה הגדולה של יום העצמאות תיערך רק ביום שבת. בינתיים, המחשבה שכולם ייהנו בעוד אני יושבת בחושך, לא עשתה לי טוב, אז אירגנתי מיני-אירוע יום עצמאות. החברים שנידבו את המרפסת הוזמנו בתמורה לארוחת ערב אצלנו בבית, שכולה על טהרת האוכל הישראלי (נו, בערך). ברקע: רק מוסיקה ישראלית. בטלוויזיה על מיוט: "מבצע סבתא". הדקורציה: דגל ישראל, ששמור במיוחד למקרים כאלה. במקרה הכינותי מראש תמונה...
כיתוב תמונה: תפו"א ובטטות ברוזמרין, שניצלים, סלט חצילים וגמבה, סלט ירקות, סלט טבולה, וחציל בסויה (מתכון אורי בורי באדיבות גילה). כן, שתי מנות של חצילים. מה לעשות שאני בקטע של חצילים לאחרונה. כמו שהבנזוג אמר: אפשר להציע לך חציל לצד החציל שלך?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
