באיחור קל של שלושה ימים, חגגנו היום את יום העצמאות. חברים שלנו, זוג ישראלים, חברים יקרים בעלי מרפסת ענק בגודל פעמיים חדר השינה שלנו, נידבו אותה בשביל מסיבת ברביקיו (טוב, האמת פורד ואני זממנו מלכתחילה לערוך את המסיבה שם, ונותר לנו רק לשתול את הרעיון במוחם של הזוג. התוכנית עבדה בהצלחה). הם גם הגדילו ראש, והשיגו מהחנות של הקהילה היהודית חומוס מהארץ (!), מלפפונים חמוצים (!!) והביאו איתם מישראל טחינה גולמית (!). חוץ מזה הם השקיעו הון עתק וקנו ירקות, לסלט ישראלי מושקע. כולל בצל ירוק, שלהשיג פה זה סוג של אתגר. והיו גם פיתות!
אז באחת בצהריים, שבשביל הבנזוג ובשבילי זה סוג של בוקר מוקדם, הופיעו במרפסת הענק שבעה ישראלים ושלושה שבדים (הבנזוג, הבלונדה של פורד ועוד שבדית אחת, חברה של אחד הישראלים). בעל הבית הבעיר את המנגל שקנה במיוחד, וכולנו התענגנו על השמש השבדית החמה (עשרים מעלות!!!) שהופיעה במפתיע (התחזית היתה חמש עשרה מעונן חלקית). כיאה למסיבה שבדית, התבקשו האורחים להביא את האלכוהול והבשר שלהם. כיאה לישראלים, כולם קנו יותר מדיי אוכל ושתייה. אני למשל, שהחלטתי לצאת משקיענית, וגררתי את רגליי עד שוק האוכל עם החנויות של המהגרים, והבאתי למסיבה נקניקיות צ'וריסו מהחנות הדרום אמריקאית, וקבב טלה ונקניקיות מרגז מהחנות האלג'ראית. פורד, לעומת זאת, הביא חזה עוף במרינדת צ'ילי מתוק, ואילו בעלי הבית הפתיעו בשיפודי עוף ברוטב סויה ודבש. מרוב אוכל מעולה, יצא שמהבשר שאני הבאתי אכלתי חצי צ'וריסו וקצת קבב, ולשאר פשוט לא היה לי כוח. ואה, שכחתי לומר שבעל הבית הכין רוטב צ'ימיצ'ורי כל כך מעולה, שכולנו אכלנו רוטב כמו מטורפים.
אז הנה, תמונה משולחן העצמאות שלנו. את התמונה של הצד השני של השולחן, אגב, אתם מוזמנים למצוא אצל פורד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
