במבחן הבוקר (בעצם, זה כבר אתמול בבוקר), היתה שאלה שבילבלה לא מעט נבחנים. זה הלך ככה: חברת טלפונים ערכה סקר ושאלה אנשים האם במקרה שיוזילו את מחיר השיחות הסלולריות, הם יתקשרו יותר מהטלפון הסלולרי. לאחר מכן ניתנו תשובות מספר אנשים מהסקר, והנבחנים התבקשו לסכם את התשובות שלהם - האם הם כן, יתקשרו יותר/לא, לא יתקשרו יותר/לא יודעים מה יעשו.
אחת הדעות שקיבלנו לנתח היתה של בחור שענה ככה - וזה תירגום מילולי מדויק: "כנראה שכן, בטוח כן אם מדובר בהוזלה משמעותית של המחירים". אחרי התשובה הזו התבקשנו לבחור בין התשובות:
א. כן, הוא ידבר יותר בסלולרי
ב. הוא לא יודע אם הוא ידבר יותר
ג. לא, הוא לא ידבר יותר בסלורי
עכשיו תעצרו רגע, תקראו את התשובה שלו שוב, ותחשבו מה הייתם עונים.
לא קצת מעוות? מה, אני אמורה להחליט למה הוא התכוון? הוא נשמע קצת לא בטוח, לא? אז בחרתי בב', בהנחה ש"כנראה" זה "עוד לא החליט", ו"עוד לא החליט" שווה ל"לא יודע", וכי עם כל הכבוד לזה שהוא אמר "בטוח כן במקרה של הוזלה משמעותית של המחירים", הסקר שאל לגבי כל הוזלה, לא רק הוזלה משמעותית. לעומתי, שרה האיטלקיה בחרה בא', בטענה שמהתשובה משתמע שככל הנראה כן, הוא ידבר יותר. שאר התלמידים התחלקו לחצי חצי בתשובות. זה לא קצת מוזר? הרי זה מבחן שפה, וכולנו הבנו את השפה ומה היה כתוב בטקסט, רק אף אחד לא הצליח להבין למה כיוון מחבר המבחן, מן הסתם שבדי בעל מחשבה שבדית אופיינית.
בבית שאלתי את הבנזוג, גם הוא שבדי שההיגיון שלו לא מובן לי לעיתים, מה הוא היה בוחר. הוא אמר: "א'. לא, רגע, ב'. לא, רגע, זה לא הגיוני". בסוף הוא טען שאנחנו צריכים להתלונן, לא יכול להיות שישימו לנו שאלה תמוהה כזו במבחן. אז מחר, כשבמילא אני צריכה לחזור לבית הספר בשביל המבחן בעל פה, אולי אני אנסה לשאול לגבי תלונה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
