אני מדמיינת כל הזמן,
כאילו אתה כאן.
זה בתמונה של שנינו שמציצה אליי בחשאי
במבט חטוף זו היא תמונה שמסמלת את העבר.
אני מדמיינת כל הזמן,
כאילו אתה כאן.
אני מתחילה להתאהב במישהו
ומחשבותיי, עוד נודדות אליך באכזריות מה.
אני רוצה למחוק קצת את העבר,
כדי שיהיה לי קל יותר בהווה,
ולבטח שבעתיד.
הבעיה היא
שאני מדמיינת כל הזמן
כאילו אתה כאן...
וזה לא עוזב אותי,
לא נותן לי מנוח.
אני רוצה לבלוע את הכאב
בכל הכוח.
אני רוצה לפרוח שוב,
להתאהב, לצחוק מכל שטות
אבל כואב לי לדמיין כאילו אתה כאן
ולדעת שכל זה היה בכלל טעות...
באמת שאין לי מושג אם אתה עוד קורא פה, או שזה רחוק ממני במרחק של אלפי שנות אור.
אני רק רוצה לדעת שאם אי פעם נפגעת ממני, מהסיפורים שלי או מכך ששמעת שהמשכתי הלאה,
אני שמחה. כי לפחות תרגיש כמה זה כואב אולי...
ולמרות כל זאת אני רוצה לומר לך כל כך,
שאני באמת מבטיחה שאני כאן בשבילך תמיד. לטוב או לרע.
מה שיש בינינו זה הרבה מעבר לסתם אהבה.
אני באמת באמת,
דואגת לך.
אני לא רוצה לאבד אותך.
רק תדע שלא משנה כמה זמן יעבור
גם נצח בלעדיך
לא ישנו דבר,
מהרגשתי אליך.
שמור על עצמך.
אתה יקר לי מידיי...