| |
החיים בשטוקהולם, שבדיה. הגיגים, הזיות וסתם תהיות. |
 כינוי:
Ford Prefect בן: 46 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2009
היום השני בגן - מתקדמים
רוטינת הבוקר הלכה הפעם קל יותר, אולי בגלל שהטרול החליט להתעורר דווקא בשש וחצי במקום ברבע לשמונה. היה מספיק זמן לאכול, להתקשקש ואפילו לשחק קצת לפני שיצאנו.
הגענו בזמן, והחשמל גם כן חזר לו. פגשנו את כריס שבירכה את הטרול בשלום לבבי. המתכונת היתה די דומה לאתמול - הוא וכריס לבד בחדר המשחקים למשך שעה. הפעם קווין לא היה איתנו אז הטרול באמת יכל להתרכז בלשחק וב"חברה החדשה" שלו. בא לבקר אותנו ילד מהקבוצה שלו, שנלקח לאחר זמן מה על ידי גננת אחרת.
נראה שהטרול תופס קצת עצמאות. הוא כבר מוכן ללכת לקצה השני של החדר ולשחק עם הגננת, אבל חוזר מדי פעם אלי לחיבוק ו"להבטיח שאני עדיין שם". הוא אפילו יצא מהחדר ביחד עם הגננת לדקה, אבל חזר די מהר ומאוד חושש שהנה הנה אבא נעלם לו.
אחרי בערך חמישים דקות ניכר שהטרול מיצה את העניין.הוא התחיל להתבכיין ולא רצה שום דבר מאשר להיות על הידיים של אבא. הגענו למסקנה שאולי כדאי לחתוך, עדיף לסיים את היום עם טעם חיובי בפה כדי שהוא יישמח לחזור לשם גם מחר.
אנחנו בדרך הנכונה, אני חושב.
אחרי שיצאנו משם נכנסתי למקדונלדס שממול, שם האכלתי אותו צהריים (לא לדאוג, לא את האוכל שלהם. את הרעל הזה רק אבא אכל. הטרול רק קיבל שקית של גזר גמדי משם והשאר היה אוכל מהבית) ואז יצאנו לחזור הביתה. מכיוון שזה היה הזמן בו הוא אמור לישון שמתי אותו ב"Mode שינה" בעגלה, עטוף כיאות, והתחלנו ללכת לכיוון הבית.
שעתיים ו-13 ק"מ מאוחר יותר היינו בבית. הטרול התעורר עשר דקות לפני שהגענו הביתה ובילה את הדקות האחרונות בעיקר בלהתלונן על זה שהוא לא יכול לצאת ולרוץ לשחק עם המכוניות בכביש. בדרך ירד גם קצת שלג אבל שום דבר שאי אפשר היה להתמודד איתו (ומזל שסערת השלגים האמיתית היחידה קרתה רק אחרי שכבר היינו בבית).
וכך נגמר לו היום השני של הגן. בתוכנית מחר - פחות או יותר אותו דבר, אבל הפעם לזמן יותר ארוך (בתקווה שעה וחצי).
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
