| |
החיים בשטוקהולם, שבדיה. הגיגים, הזיות וסתם תהיות. |
 כינוי:
Ford Prefect בן: 46 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2009
 קרמבו שוויצרי וחיות אחרות
אני כותב את הפוסט הזה ממלון קטן בעיירה חאם (CHAM) שבקנטון צוג (ZUG) שבשוויץ, מרחק של בערך שעה נסיעה ברכבת מציריך.
יום וחצי של הכנה לעבודה החדשה, כולל פגישה עם הבעלים של החברה, פגישה עם מארגני התערוכה הענקית במינכן שבה אנו נשתתף במאי ועוד כמה עניינים.
אני עוד לא עובד באופן רשמי, אבל אחד הדברים שהבנתי מהר מאוד הוא שמנכ"ל הוא לא תפקיד אליו אפשר פשוט להכנס ביום העבודה הראשון ולהתחיל לעבוד. למעשה, כשאתחיל לעבוד, בעוד שלושה שבועות, אני כבר צריך להיות בעל הבנה טובה מאוד של החברה, מצבה, עובדיה והתוכניות לעתיד, הקרוב כמו גם הבינוני (ורצוי מאוד, גם אסטרטגיה לרחוק).
מעבר לכך, לקראת סיום העובדה הנוכחית אני בעיקר מעביר מידע לאחרים ומנסה לסגור כמה שיותר פינות כמו גם לטפל בכל מיני ענייני אדמיניסטרציה - מארוחות צהריים ושמירת פרטים של אנשים איתם אני רוצה לשמור על קשר ועד החזרת מפתח הלוקר של חדר הכושר של החברה.
בחזית הביתית הדברים מתנהלים בסדר גמור. הטרול כבר הולך לגן שש שעות ביום, מגיע קצת לפני תשע, צורח עד השמיים כאשר אני מעביר אותו לגננת (כריס, מותק של בחורה כמו שכבר סיפרתי) אבל נרגע אחרי שתי דקות ונהנה מאוד (חוץ מהעבודה שהוא עדיין לא אוהב את רוב האוכל שהם מגישים שם.
בערך בשלוש אוספים אותו, ושוב חוזר הריטואל (שמח מאוד עד שהוא רואה אותך, בוכה כשהוא רואה אותך ונרגע שלושים שניות מאוחר יותר כאשר מרימים אותו).
היום הפעם הראשונה בה מישהו חוץ ממני שם אותו בגן ולוקח אותו (הורי הבלונדה) ולפחות בינתיים נראה שהכל התנהל כשורה.
ולמה קרמבו שוויצרי (או כמו שהם קוראים להם - Schokoladen-Schaumküsse)? כי אחד הפטישים החביבים עלי הוא הסתובבות בסופרמרקטים מקומיים של מדינות שאני מגיע אליהן וקניית מוצרים "מקומיים" (באופן סמלי, לא קניות סופשבוע) לקחת הביתה. אחד הדברים החביבים שמצאתי הם את הגרסא השוויצרית ל"קרמבו" שאנו מכירים ואוהבים. ההבדל מהקרמבו בארץ הוא שהקרמבו השוויצרי מכוסה שוקולד שוויצרי משובח (ולא ציקלמט), ממולא בקרם ווניל ללא שמץ של ביצים (שלא לדבר על חלקים פחות סימפטיים שאומרים שיש בקצף הקרמבו בארץ) ולמטה - ביסקוויט משובח.
מממ... תענוג (כן, כבר אכלתי שניים ואני תוהה איך להביא עוד איתי בלי שהם יימסו/יימעכו בדרך. למישהו יש רעיון פרקטי? זכרו שאני כאן עם טרולי קטן ואין לי את הרצון להסחב עם שקית ביד כל הדרך הביתה).
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
