אני מבלה די הרבה זמן בשבועות האחרונים באוטו. השיפוצים של הבית החדש, המרחק הרב יותר לעבודה כמו גם הצורך להביא את הזאטוט לגן פעמיים בשבוע נותנים בסך הכל הרבה שעות עם הרדיו לבד באוטו.
אני בדרך כלל מקשיב למוסיקה, אך גיליתי שלפעמים השקט שקט מדי, שיחות עבודה אין והמוסיקה מעצבנת. במקרים כאלו אני שם את Svenska Radio 1 או SR1 בשבילכם. כמעט כמו רשת א' בשילוב עם רשת ב' של קול ישראל - אבל קצת יותר.
אחד מהערוצים שלהם הוא משהו בשם Kunskapsradio - "רדיו הידע", במסגרתו משדרים תוכניות של חצי שעה על נושאים שונים ומשונים. יצא לי כבר ללמוד די הרבה דברים חדשים ומעניינים כמו גם לקבל סקירות מעמיקות למדי על נושאים בהם לא היה לי ממש מושג, שווה.
אחת התוכניות שיצא לי לשמוע לאחרונה נגעה ל"מיתוסים מהמטבח". הכתבת לקחה כמה מיתוסי בישול ואפיה נפוצים והלכה למומחים בתחום בשביל לבדוק האם מדובר ב"אגדות אורבניות" או באמת לאמיתה.
למדתי משם כמה דברים מעניינים, וחשבתי שיהיה שווה לחלוק גם עמכם.
בשביל שהפסטה לא תידבק בבישול - צריך לשים קצת שמן במים
ממש, אבל ממש, לא.
אין שום קשר בין שמן במים להדבקות הפסטה. הסיבה שהפסטה נדבקת אחרי ששופכים את המים קשורה ישירות ליחס המים/פסטה שהשתמשתם בהם. אם שמתם פחות מדי מים, העמילן שמשתחרר מהפסטה כאשר מכניסים אותה למים הופך במגע עם המים לדבק. אם תשימו מספיק מים, הפסטה לא תידבק. והשמן? הוא גם ככה נשפך החוצה ראשון כאשר שופכים את המים, הוא לא עושה כלום.
אז מאיפה בא עניין השמן במים כאשר מבשלים פסטה?
באיטליה, במאה ה-16 וה-17, חומרי בעירה היו יקרים ורוב האוכלוסיה נאלצה לצמצם עד כמה שניתן את השימוש בעץ לבישול. שמן זית, לעומת זאת, היה מצרך נפוץ וזול. לכן, שפכו כמות גדולה של שמן על הסירים הפתוחים בהם בישלו בשביל ליצור שכבת שמן עבה מעל המים, ששימשה במכסה ובודדה את המים. בצורה זו, הבישול היה יעיל בהרבה (על פי החישוב, מים שמתבשלים עם "מכסה שמן" שכזה צורכים פי 7 פחות אנרגיה ממים שמתבשלים ללא מכסה).
בשביל לשמור על טריות הלחם לאורך זמן רב יותר - רצוי לשים אותו במקרר
לא רק שזה לא נכון, זה בדיוק ההפך מהאמת.
למעשה, כאשר שמים את הלחם במקרר, הוא מתייבש מהר יותר. אמנם העובש ייחכה עוד כמה ימים, אבל ביחס להשארת הלחם בטמפרטורת החדר, הטריות של לחם במקרר נעלמת הרבה יותר מהר. בצורה דומה. גם הקפאה בטמפרטורה נמוכה יחסית תגרום לאיבוד נוזלים מהלחם ולייבושו.
אז איך באמת אפשר לשמור על לחם טרי? אם מקפיאים אותו בטמפרטורה הנמוכה מ-18 מעלות מתחת לאפס (משהו שכל פריזר מודרני אמור להיות מסוגל לעשות). וכמובן - בשקית שמיועדת להקפאה אטומה היטב, ללא אוויר מיותר.
בכדי לקבל בשר עסיסי בתנור, כדאי לצלות אותו לרגע בחום גבוה על המחבת, בשביל "לאטום אותו"
אין שום קשר בין צליה ואטימת הבשר. הצלייה על מחבת בחום גבוה לפני הכנסת הבשר לתנור נותנת לו אולי צבע יפה וגם קצת טעם של צלייה, אך עסיסיותו של הבשר לאחר ההכנה בתנור נקבעת על ידי דבר אחר לחלוטין - הטמפרטורה של התנור. בטמפרטורה גבוהה מדי, הקפסולות המכילות נוזלים בבשר מתנפחות ומתפוצצות, מה שגורם לנוזלים להתאסף בשלולית מסביב לבשר במקום להשאר בפנים. לכן, אם רוצים בשר עסיסי, יש להוריד את הטמפטורה של התנור ובמקום להכין במשך זמן רב יותר.
ומה חוץ מזה קורה עם פורד ומשפחתו?
עברנו בשעה טובה לבית החדש לפני שבועיים, זה היה סיוט שלקח 14 שעות ועוד 12 שעות סידור יום לאחר מכן. למעשה, לנו בבית פעם ראשונה רק ארבעה ימים אחרי שעברנו.
אבל, מאז זרמו מים רבים, משפחתי גם באה לבקר והרבה רהיטי איקיאה נבנו, זבל נאסף ונזרק, קופסאות נפתחו ופורקו ושאר ירקות ועכשיו אפשר להגיד שיש לנו, פחות או יותר, בית מסודר.
יש עוד הרבה לעשות - מערכת חימום שאנו מתכננים להחליף בקרוב, סידור הכניסה לבית והגינה בכלל, שיפוץ חדרי האמבטיה והמטבח וכו' וכו' וכו'. אבל זה בסדר, הרגשנו קצת מיואשים בהתחלה אבל לאט לאט אנו מפנימים את מה שכולם תמיד אמרו לנו - שלהיות בעלים של בית פרטי זה פשוט פרוייקט שלעולם לא נגמר.
ולמה אני לא בישראבלוג? פשוט מחוסר זמן. בין העבודה לשיפוץ הבית והמעבר וחיי המשפחה, דברים רבים נאלצו, לצערי, לקבל עדיפות נמוכה בהרבה. הבלוג הזה היה אחד מהם. נקווה שהמצב יישתנה בקרוב.
שבוע טוב שיהיה לכם.
אה, כן, נובל לאובמה? WTF? ניכר כי וועדת הנובל בנורבגיה התחלקה על השכל לחלוטין.
(ובאופן קשור חלקית, משעשע אותי לראות כיצד אין שום בעיה לישראלים רבים לזעוק ולדרוש "חרם על שבדיה", ו"להחזיר את השגריר" ו"לזרוק את איקיאה ו-H&M וסוני אריקסון ווולבו ומולטילוק מהארץ, ובאותו הזמן להתגאות בכך שישראלי נוסף(ת) ייסע לשטוקהולם בדצמבר בשביל לקבל את פרס נובל).
ועוד הערת אגב לכל אוהדי החרם למיניהם - מולטילוק השבדית (כן, זאת שראיתי לא מעט קריאות להחרימה), היא בין המעסיקות הגדולות בגדה המערבית. יש להם מפעל ענק באחד מאזורי התעשייה בגדה שנקנה מפלדלת לפני הרבה שנים. סתם, שתדעו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Ford Prefect
