SVT (הערוץ הממלכתי השבדי) חשף לפני מספר ימים את מה שהשבדים רואים כאחד הסקופים הגדולים של השנים האחרונות (לפחות בכל הקשור לעניינים שבדיים).

מסתבר כי מכון המחקר להגנה לאומית (FOI, שהוא חברה בבעלות מלאה של משרד ההגנה השבדי) חתם על חוזה ענק עם סעודיה בכדי לעזור למדינה להקים מפעל נשק אשר יאפשר ייצור עצמאי. מאז 2007 מתנהל הפרוייקט תחת מעטה סודיות כבד ולמעשה לא היה ידוע (כך חשבו עד לפני מספר ימים) לאיש מלבד אלו המעורבים ישירות.

יום אחר כך כבר התברר כי כל מפלגות הפרלמנט קיבלו מידע על הפעילות ב-2010 וכי שר ההגנה הנוכחי של שבדיה, סוון טולפורש, טען בתחילה כי לא היה לו מידע על העסקה והפעילות, מה שהתברר יום אחר כך כ(במקרה הטוב) עיוות מאוד גדול של האמת. הוא וראש הממשלה ריינפלדט היו חלק מוועדה שאף אפשרה את המשך הפעילות בהצבעה שהתרחשה ב-2010.

העניין נתקל בזעם רב בציבור השבדי. סקר שנערך יומיים לאחר חשיפת הפרשה הראתה כי 75% מהשבדים אינם מוכנים ששבדיה תסחור בנשק עם דיקטטורות וכי קרוב למחצית השבדים חושבים כי על שבדיה להמנע לחלוטין מיצוא נשק. הממשל (ובמיוחד שר ההגנה) מנהלים כעת קרב מאסף בנסיון להסביר את עצמם תוך כדי שמנסים, כמו שזה נראה, להפסיק את הפעילות המשותפת עם סעודיה, מה שיכול לפגוע בהרבה פרויקטים אחרים (הסעודים לא ידועים כסלחנים במיוחד לספקים שמפסיקים את העבודה באמצע). כמו כן כבר עלתה הדרישה (ממפלגת השמאל, שהיא הסמן השמאלי ביותר במפה הפוליטית השבדית, אבל זה מחלחל אל חלקים אחרים בציבור) ששר ההגנה ייתפטר.

במאמר מוסגר - תעשיית הנשק השבדית מפותחת וגדולה (בניגוד אירוני משהו לתדמית שוחרת השלום של המדינה). למעשה, לשבדיה ולישראל יש הרבה מן המשותף בכל הקשור לתעשיית הנשק. גם בשבדיה, כמו בישראל, לא רצו להסתמך על גורמים זרים (במקרה של שבדיה, הם היו תקועים בין ברית המועצות שבכל תרחיש של מלחמה בינה לבין ארה"ב היתה מנסה לכבוש את שבדיה בכדי להגיע לאוקיינוס האטלנטי) לבין נאט"ו (אליה שבדיה סירבה להצטרף בכדי לשמור על הנייטרליות), מה שגרם לכך שבזמן מלחמת העולם השנייה ולאחריה פיתחה שבדיה תעשיית נשק ענקית (שכללה יצור מטוסי קרב, טנקים ומשוריינים, ספינות קרב, מוקשים, טילים כמו גם נשק קל). כמובן שתעשיית נשק שכזו אינה יכולה להתקיים רק מהשוק המקומי הקטן כך ששבדיה הפכה לאחת מיצאניות הנשק הגדולות בעולם. למעשה, בחלק מהדירוגים, מובילה שבדיה על ישראל בהיקף הכולל של סחר הנשק שמבוצע.

כל זאת לא עובד כמובן עם התפיסה העצמית השבדית של מדינה שוחרת שלום, אך כמובן שכמו כל תעשייה גדולה ומצליחה, גם מקומה של תעשיית הנשק השבדית חשוב בכל הקשור למקומות עבודה, הכנסת הון זר למדינה כמו גם פיתוחים טכנולוגיים (אחת הסיבות ששבדיה נחשבת לאחת משלושת יצרני מנועי הטילים לשיגור לויינים הטובות בעולם היא בדיוק תעשיית הנשק).

עדיין לא ברור כיצד יסתיים העניין (למרות שדי בטוח שהשת"פ עם סעודיה יפסיק, אם הוא לא כבר הפסיק), אבל מעניין לראות כיצד תפיסת העולם ההומניסטית מתנגשת עם הצרכים הכלכליים והבטחוניים של המדינה.