במסגרת סוף השבוע, האוכל אמנם היה מצויין רוב הזמן, אבל ארוחת הערב הראשונה במקום היתה, איך לאמר, זוועה שלא מהעולם הזה.

לא ברור לי מי הכין את האוכל, או מה היתה הכשרתו קודם (אני העלתי את הסברה שהבחור היה אחראי על ניקוי אסלות, וגם זה כנראה לא בהצלחה מרובה) אבל היה פשוט מגעיל בטירוף (אין צורך להכנס לפרטים, אבל בו נגיד שהבחור השתמש בכל המלח שהיה באי למנה הראשונה - מרק שומני ומגעיל, מה שגרם לכך שבמנה העיקרית - דג תפל עם טעם לוואי של קליפת בננה לא נקייה, לא נשארו תבלינים להוסיף).

בכל מקרה, כשהמלצרית החביבה באה לשאול איך היתה המנה הראשונה, באתי, כמובן, להגיד "זה היה מגעיל בטירוף", אבל מבט מצמית מהבלונדה השאיר אותי בשקט, בעוד היא אמרה, בשבדית טבעית וללא מאמץ : "זה היה טוב, תודה". גוועלד.

אחרי המנה העיקרית, שהיתה זוועתית ביותר, לא יכולתי להבליג יותר, אפילו הבלונדה הסכימה שאבקש, שומו משמיים, עוד לחם (שדווקא היה מצויין). מכיוון שכמעט לא נגענו במנה (מלבד הטעימה הראשונית), המלצרית שאלה אם לא אהבנו את האוכל. בלונדה או לא בלונדה, כבר לא היה לי אכפת, ואמרתי ישר ולעניין - "לא, זה היה ממש לא טעים".

המלצרית, למרבה ההפתעה, לא התאיידה, גם לא ברחה בצווחות ואפילו, תאמינו או לא, לא כעסה. היא חייכה, היא אמרה "מוזר, כי הרוב דווקא אמרו שהם אהבו" והביאה לנו את תפריט ה-A la carte שלהם (זאת היה fixed menu) כדי שנבחר, חינם אין כסף, מה שנרצה (לקחתי קרם ברולה שהיה אמור לעלות 70 ש"ח, היה זוועתי).

בכל מקרה, הפואנטה היא, שהסתכלנו מסביב כשיעור ל"איך שבדים דופקים את עצמם" - לראות איך הם מגיבים לאוכל הדוחה והמגעיל, עליו שילמו במיטב כספם (והרבה ממנו).

ומה? נאדה.

הם ניסו לאכול, עיקמו את הפרצוף, התלחשו, התעצבנו אבל עדיין אכלו הכל, וברגע שהגיעה המלצרית, הם לבשו חיוך, וכשהיא שאלה איך היה הם אמרו "זה היה מצויין" או "נפלא" או "מעולה, תודה רבה".

Que?

ניסיתי לרדת לשורש העניין, בסיוע הבלונדה, ופתרונות אין. הייתכן שאפשר להיות כל כך מנומסים, שהנימוס פוגע במנומס? היש דבר מעוות יותר מלשלם על משהו, לקבל משהו מחורבן שלא קרוב לרמה ואז, לא רק שלא תתלונן, תרצה החזר/פיצוי/הסבר אלא תחייך ותגיד "תודה, זה היה נפלא"?

העניין פשוט נשגב מבינתי (מה גם, שאני בטוח שרובם ככולם אחרי זה, כשהם הלכו לחדר, התלוננו אחד לשני). מה שעוד יותר מדהים, שלרובם לא תהיה שום בעיה לחזור שוב הפעם לאותו המקום.

במחשבה שנייה, אולי בגלל זה ל-99% מהמסעדות כאן יש תפריט כמעט זהה ומגעיל באותה המידה - כי אף אחד לא אומר אף פעם שהוא לא אוהב את האוכל!

נו, שויין. כל עוד אני לא נכנע לטרנד ועומד על זכותי להתלונן, הכל בסדר (ומי יודע, אולי יום אחד אצליח לגרום אפילו לבלונדה לעשות אותו דבר).