למי שיודע, וגם למי שלא, הסיבה העיקרית שנסעתי לארץ בשבוע שעבר היתה חתונה.

ליתר דיוק, הסיבה היתה למצוא את המקום בו אני והבלונדה, לאחר שנמסד את יחסינו בטקס אזרחי כשר להמדרין בעיריית שטוקהולם, נחגוג בצורה "קצת יותר ישראלית/מזרח תיכונית" את העניין.

ומה בתפריט? שאלה מצויינת. דבר ראשון, צריך לענות על השאלה העקרונית של סוג האירוע, וכבר כאן ההבדלים בין ישראל לשבדיה הם הבדלים כבין שמים וארץ.

בשבדיה, בחתונה ממוצעת יש כ-50 עד 60 אנשים. בחתונה גדולה יש כ-80 או 90 אנשים. חתונות ענק הן חתונות של 100 איש ומעלה.

בארץ, כפי שאני בוודאי לא צריך לספר לכם, ברוב האולמות ומקומות החתונה הפוטנציאלים (מלבד כמה יחידי סגולה), יש מינימום אנשים שמתחיל באיזור ה-250, כשרוב החתונות שיצא לי לראות בארץ לא הסתפקו בפחות מ-300 או 400 אורחים.

תוסיפו לזה עניינים כמו אופי האירוע (מאופק, מינימליסטי אך אלגנטי בשבדיה, מצועצע, רעשני ומאוד מאוד "שמח" בארץ) וקיבלתם מתכון מנצח למפגש תרבויות סטייל My Big Fat Greek Wedding.

בכל מקרה, יש כבר כמה אופציות, ואחרי די הרבה דין ודברים, יש גם הסכמה כוללת שכדאי למצוא את עמק השווה בעניין הזה, כדי לתת לאורחים משבדיה, ובמיוחד לכלה ולהוריה, את ההרגשה שהם אכן חלק מהאירוע, ולא סתם "סטטיסטים בתפקיד".

יהיה מאתגר, אין ספק,אבל יש עוד כמה וכמה חודשים לסדר את העניינים, אז אני בהחלט מקווה שנצליח לעמוד באתגר.