שבדיה זו מדינה יקרה, זה לא סוד גדול.

אמנם יש כאן מספר דברים שזולים יותר כאן מאשר בארץ (למשל פס רחב באינטרנט ומאכלי ים) אבל רוב הדברים יקרים יותר. יש כאלו שיקרים קצת יותר, ויש כאלו שפשוט איבדו לחלוטין את הפרופורציות.

דוגמאות?

פירות וירקות

כולם יודעים כבר, אני מניח (לפחות אלו שקוראים את הבלוג הזה במשך זמן מה) כי הירקות והפירות כאן, רובם ככולם (אם לא כוללים גזר ותפוח אדמה) יקרים מאוד. עגבניות בשיא החורף יכולות לעלות יותר מ-30 ש"ח לקילו (לעומת "רק" 15 עד 20 ש"ח לקילו בקיץ). מלפפונים בערך אותו דבר, פלפלים יכולים להגיע גם ל-40 ש"ח לקילו (אדומים, ירוקים, צהובים) והרשימה עוד ארוכה.

דיסקים

דוגמא נוספת? דיסקים של מוזיקה. כולם בארץ אוהבים להתלונן על כך שמוזיקה מאוד יקרה לקנייה בארץ, נכון? Think again. בשבדיה, מחיר של דיסק רגיל מתחיל ב-120 עד 130 קרונות (שבעים עד שמונים ש"ח) ומגיע ל-200 קרונות (כ- 130 ש"ח). כן, לדיסקים רגילים לחלוטין. הקטע האבסורדי שהחנויות אוהבות להתהדר בכך שאלו "מחירים מיוחדים" (סתם דוגמא שעלתה לי לראש, היה "מחיר מבצע מיוחד" לדיסק האחרון של ה-Cardigans, שאותם, להזכירכם, מפיקים בשבדיה כך שאפילו לא צריך לייבא את הדיסקים, ב-139 קרונות, כ-85 ש"ח, ואחר כך יעלה המחיר למחיר ה"רגיל" של 179 קרונות). אז פלא ששבדיה היא בין המובילות בעולם בהורדות ושיתוף לא חוקי של קבצים?

קולנוע

כבר יצא לי לכתוב על זה פעם, אבל הנה עוד דוגמא "משובחת" - מחיר היציאה לקולנוע בשבדיה. חשבתם שבארץ יקר? הצחקתם אותי. בכל פעם שאני מגיע לביקור בארץ, אני מתמוגג מהמחיר הזול והנפלא של הליכה לקולנוע. מחירי הסרטים כאן נקבעים לפי אורך הסרט, ללא שום קשר לגודל בית הקולנוע בו הוא מוצג (ענק, גדול, או באולם בגודל חדר שירותים) או לכמות הזמן שהסרט כבר מציג. המחירים מתחילים (כן, מתחילים) ב-85 קרונות לכרטיס (יותר מ-50 ש"ח) וכבר ראיתי סרטים שהגיעו ל-125 קרונות לכרטיס (כן, כמעט שמונים ש"ח). אמנם רוב בתי הקולנוע כאן הם באיכות גבוהה יחסית, עם כסאות נוחים, מקום לרגליים ומערכת הקרנה וסאונד טובה, אבל מכאן ועד הצורך לשלם מחירי עושק שכאלה? (ועוד במדינה שידועה בכך שהיא איטית במיוחד בהבאת סרטים חדשים?). נו שויין.

דלק

הדלק בארץ יקר, חשבתם? מחיר הדלק בשבדיה ירד קצת בשבועיים האחרונים בעקבות הירידה במחיר הנפט, אבל עדיין, מחירו של ליטר בנזין אוקטן 95 הוא כ- 7.5 ש"ח לליטר בממוצע. מתוך המחיר הזה, כשני שלישים הם מיסים למדינה.

אופניים

אין לאף אחד הסבר הגיוני לעניין, אבל אופניים בשבדיה יקרים בטירוף. כמה יקרים? קשה (מאוד!) למצוא אופני "עיר" רגילים לחלוטין (כאלה בלי בולמי זעזועים, סתם אופניים מברזל עם שלושה הילוכים, כידון מעוקל ופנס קדמי ואחורי, כמו שרבים כאן משתמשים כדי להתנייע בעיר), בפחות מ-2000 קרונות (כ-1200 ש"ח). אופני הרים? אם תמצאו אופני הרים בפחות מ-3000 קרונות כאן (כ- 1800 ש"ח), consider yourself lucky.  אם תרצו אופניים שהם יותר מהבסיסי ביותר, תגיעו להוצאה גבוהה פי שתיים מזה.

והעניין הוא שלא מדובר כאן בדגמים סופר משובחים אלא בדגמים שזהים לגמרי למה שבארץ תמצאו בשליש מחיר. כבר עשיתי את החישוב שיהיה יותר זול לקנות זוג אופניים בארץ, לפרק אותו, ולהביא אותו לשבדיה, מאשר לקנות זוג אופניים זהה בשבדיה.

דוגמא עדכנית - משקפיים

הבלונדה היא מבעלי המשקפיים בעולמנו, נו, קורה.

יש לה שני זוגות, והיא מסתובבת עם עדשות בדרך כלל. לפני מספר ימים, נפל אחד הזוגות לרצפה ואחת העדשות נשברה (היא מעדיפה עדשות זכוכית, יש לה מספר די גבוה ועדשות זכוכית אפשר לעשות דקות יותר, במיוחד במספרים גבוהים, יחסית לעדשות פלסטיק).

בעקבות זאת, יצאנו למסע חיפוש אחרי משקפיים חדשים. אתם יודעים כמה עולים משקפיים בשבדיה? אני לא בטוח שאתם רוצים לדעת.

מסגרות (כן, רק המסגרת) מתחילות ב-1500 קרונות (כ-900 ש"ח) ומגיעות לפי שתיים וחצי מזה (ולא מדובר על משהו סופר מיוחד, סתם על מסגרות של יצרנים מוכרים). אבל.. כאן עוד מדובר בפינאטס. מחירן של העדשות כאן עובר את גבול המדהים ומגיע לאיזור המגוחך - עדשות זכוכית דקות בשביל הבלונדה יעלו, אני ממליץ לכם לשבת רגע, כ-6000 קרונות (בש"חית - יותר מ-3500 ש"ח). כן, לזוג עדשות אחד, לא כולל המסגרת.

אמרתי לה שאין מצב שהיא קונה כאן משקפיים. יש לה בינתיים עוד זוג ספייר, ואנחנו נלך ונמצא לה משקפיים כשנהיה בארץ.

אפשר להמשיך עוד הרבה, אבל אני חושב שהבנתם את העיקרון - יקר כאן!

(עם זאת, יש לסייג ולאמר כי גם המשכורות כאן גבוהות בהרבה ויש דברים, כמו שאמרתי, בהם ההוצאות נמוכות בהרבה, כמו על חינוך, למשל, או מים וחשמל).