כן, גם היום, בסוף השבוע הראשון השנה שבאמת אפשר להרגיש בו קיץ (24 מעלות ושמש! והכל ירוק! וכולם שמחים ומאושרים ומשתזפים כאילו אין מחר או סרטן אור או קמפיין חדש שמזהיר מהשתזפות כאן (צריך ללחוץ על הבחור השרוף - וכן, זה בשבדית בלבד), הלכנו, אני והבלונדה לראות דירות.

נחסוך מכם תיאור מלא, נסתפק בשתיים שאכן הוכיחו עצמן כבעלות פוטנציאל.

הראשונה - מיקום מוצלח (מרכזי אבל לא מידי), קרובה מאוד לפארק הענק של שטוקהולם - Gärdet, וכתוצאה מכך גם למקום העבודה החדש שלי (מרחק הליכה, האמת). זהו גם האיזור החביב ביותר על הבלונדה והוא גם שקט ביותר (וזאת למרות מיקומו המרכזי יחסית)

גם התשלום החודשי נמוך בצורה מגוחכת, מה שכמובן מעלה את הסיכוי שמחיר הדירה ייזנק לשמים.

החסרונות - דירה קטנה יחסית (75 מ"ר) וגם חדר האמבטיה קטן יחסית, ולא משאיר יותר מדי מקום אם שמים שם אמבטיה (כרגע יש שם מקלחון גדול ויפה).

עם זאת, זאת הדירה הראשונה מכל אלו שראינו שגם אני וגם הבלונדה אהבנו מהרגע הראשון. לכן, ובגלל התשלום החודשי הנמוך (שמאפשר, כאמור, להציע מחירים גבוהים על הדירה), אנחנו מוכנים "להלחם" עליה.

הדירה השנייה גם כן באותו איזור (Gärdet) אבל מרכזית יותר, ובבניין גדול ומפואר יותר. הדירה עצמה גם גדולה יותר (85 מ"ר) ותוספת חביבה - יש אח עצים אמיתית (כמו בבתים רבים באיזור הזה). עם זאת, התשלום החודשי שלה גבוה יותר (כפול מדירה הקודמת) וגם המחיר ההתחלתי גובה בחצי מיליון מהדירה הראשונה. עשרות רבות של מתעניינים די מבטיחים שמחיר הדירה הזו ירקיע שחקים.

אבל.. עדיין, אם מאיזושהי סיבה הדירה לא תהפוך ליקרה מדי, היא בהחלט שווה תשומת לב ואולי אף קנייה.

זה הנוף מהטרסה שבראש הבניין. זהו האיזור הגבוה ביותר בשטוקהולם והנוף - בהתאם.

כרגיל, תוך יומיים, עם התחלת ה-Bidding, נדע מה ילד יום עם שתי הדירות.

במקביל, יש לי שבוע קצר בעבודה כאן עד הנסיעה הבאה (בוקרשט  +בודפשט) אבל הפעם זו באמת נסיעת העבודה האחרונה עם העבודה הנוכחית (ואני חייב להגיד שלמרות שהנסיעה האחרונה היתה ממש נחמדה, אני כבר מיציתי את הדברים הללו לחלוטין).

ענייני טלוויזיה

בלי שום קשר לשום דבר, כמה דברים שיצא לי לראות ב-Discovery Channel בעת האחרונה -

1) Al Murray's Road to Berlin - תוכנית של היסטוריון בעל השם (הפתעה) Al Murray, שסוקרת את התקדמות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה מהפלישה לנורמנדי ועד ההגעה לברלין. עד כאן, אין חידוש, ועשרות רבות של סרטים דוקומנטרים ואחרים עשו זאת.

הייחוד הוא שאל שלנו הוא בחור אקטיבי - לא רק שהוא מסייר בכל האיזורים שעליהם הוא מדבר בכל פרק באמצעות ג'יפ (אמיתי, כזה אמריקאי ממלחמת העולם השנייה, כולל הסמלים והכל), לא רק שהוא פוגש אנשים רלוונטיים מאותו פרק שעליו הוא מדבר, אלא שהוא עושה "ניסויי כלים" חיים עם כל הדברים שהוא מדבר עליהם (דוגמא? נוהג בטנק שרמן ויורה איתו על מטרות, מנסה כוחו בירי עם להביור לתוך בונקרים, משתתף בהטסה של מפציצים בריטיים ממלחמת העולם השנייה ועוד) שנותנים לסידרה נופך אוטתני ומעניין הרבה יותר. מומלץ בחום.

2) I shouldn't be alive - הסידרה שמסקרת אירועים אמיתיים של אנשים שנקלעו למצבים קיצוניים וניצלו כנגד כל הסיכויים. לא ממש הייתי מתעניין אילוליי לילה אחד, עת בהיתי בטלוויזיה, שמעתי את הקריין מדבר בהתרגשות על "יאסי" בג'ונגל בבוליביה, ועל "קווין" שמחפש אותו. השמות והסיטואציה הדליקו נוירון חבוי במוחי, וחשבתי כי אם הם מדברים על "יוסי" ולא על "יאסי", אז זה בהחלט נשמע כמו הסיפור של יוסי גינצבורג (שגם כתב עליו את הספר "בחזרה מטואיצ'י" ואף הרצה לנו בבית הספר בזמן שהייתי בחטיבת הביניים). ו.. מה אתם יודעים, זה אכן הסיפור שלו, ואפילו מראיינים אותו (הזקין הבחור, והיום הוא גם באוסטרליה ומנסה להציל את יערות הגשם).

3) פעם, לפני כמה שנים, אחת התוכניות השוות בטלוויזיה היתה סדרת המופת בהפקה בריטית-אמריקאית בשם Junk Yard Wars (או בגרסא הבריטית הזהה - Scarpheap Challenge).

הקונספט - שתי קבוצות של שלושה אנשים כ"א מקבלות 12 שעות למצוא את כל מה שהן צריכות באתר פסולת ענק כדי לבנות משהו. מה זה המשהו הזה הם מגלים רק בתחילת 12 השעות ומדובר לרוב בכלי ממונע כלשהו. לא רק שהם צריכים לבנות אותו, אלא לעמוד באמצעותו במשימת תחרות, כנגד הקבוצה השנייה. לכל קבוצה מוצמד מומחה מהתחום ו..יאללה, לעבודה (דוגמאות - לבנות מכונית מירוץ ולהתחרות על מסלול מירוצים, לבנות ספינת מכבי אש, להפליג עם הצוות, לכבות שריפה על החוף ולחזור, לבנות טיל שיוכל להעיף ביצה כמה שיותר גבוה וגם להנחיתה בשלום וכו'). התוכנית היתה מצחיקה, שנונה, ומעל הכל - מעניינת בטירוף.

לצערי הרב מאוד, התוכנית עברה כמה שינויים ותהפוכות, וכמו כל זבל הריאליטי של השנים האחרונות הפכה גם היא ל-"Junk Yard Mega Wars" - אפשר להגיד שהקונספט בגדול דומה, אבל הפעם מדובר במנחים אמריקקים מלוקקים, בקבוצות קבועות (עם "יריבות" מזוייפת") ושלל שינויים קטנים אחרים שהפכו סידרת מופת לסתם עוד שיעמומון ריאליטי.

איך נפלו גיבורים..