עוד ביקור תם לו. עוד פחות משעה אסע לשדה התעופה ואפרד לשלום מהשמש הקופחת, מהאוכל הטעים, מהחברים הטובים, מהפקקים, מענייני הבטחון ומכל השאר.
עד לפעם הבאה.
היה נחמד, רק ממש חבל לי שאני מפספס את החתונה של אחד מחברי הטובים (מתחתן היום בערב). דוגמא קלאסית לתאום זמנים מחורבן ביותר (אם רק הייתי חושב על זה מראש, הייתי מודיע שאני מתחיל לעבוד בשבוע הבא, וככה הכל היה מסתדר יופי).
כמה רגעים שהיו בזמן שהותי, וגרמו לי לחשוב עליהם כ"דברים שלעולם לא ייקרו בשבדיה":
- לנסוע בשלוש וחצי בבוקר למאפיית וודש עם חבר, לקנות לחמניה סופר טרייה ושוקו יוטבתה, ל"ארוחת לילה" קלילה לפני שהולכים הביתה לישון.
- למצוא את עצמי יושב בקולנוע בשלוש לפנות בוקר עם קולנוע מלא בערסים ופרחות, ואחרי זה עוד הולך לארוחה קלה "כדי לסגור את הלילה".
- למצוא את עצמי יושב על חוף הים בערב, עם מכנסיים קצרים, גופייה וסנדלים, עם הרגליים בחול, הבירה ביד והשיחה קולחת.
- להפגש עם ידידה טובה בשתיים עשרה בלילה, לצאת החוצה לפאב החביב עלינו בתל אביב (באמצע השבוע) ולגלות שהכל מפוצץ ומלא באנשים שנהנים מהחיים ועושים שמח.
- העובדה שאת החברה הנ"ל אני צריך לבוא ולאסוף מהבית וגם להחזיר, כי היא גרה בתל אביב, וכמו רוב התל אביבים, ברגע שהיא מצאה חנייה - גם פלישת חוצנים לא תגרום לה להזיז את האוטו מהמקום.
- להשתתף במסיבת רווקים שכוללת רמי מרטין XO, ג'וני בלו והרבה הרבה בשר על האש, חוף ים, הרבה מוזיקה טובה ועוד כמה אקסט(ר)ות שבארץ האגמים והיערות לא תוכלו למצוא.
- למצוא את עצמי מתרגש מהעובדה שיש מקומות כמו "סופר פארם" בהם אפשר לקנות גם שמפו, גם מסטיקים, גם אקמול וגם בשמים, והכל עם מבחר נאה וגדוש ופתוח בשעות נורמליות.
- אם כבר מקומות פתוחים וגדושים - למצוא סופרמרקטי ענק פתוחים כל שעות היום והלילה, מלאים במוצרים ואפשרויות, ומוכרים במחירים שפויים לכל דורש.
אפשר להמשיך עוד הרבה, אבל מבינים את הפואנטה, לא?
להתראות מהבית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Ford Prefect