היום היה ה-Summer Solistice, או Midsommar בלשון השבדים - היום הארוך ביותר בשנה.

כחלק מהעניין, למרות שהשעה כאן היא רבע לשתיים עשרה בלילה, השמים בחוץ עדיין כחולים כהים, וסביר מאוד להניח שעוד שעתיים וחצי או שלוש, כבר הכל יתחיל שוב להתבהר והשמש תזרח yet again.

עם זאת, שבדים שכמותם, לא חוגגים את ה-Midsommar ביום בו הוא קורה, אלא בסוף השבוע שבא לאחר ה-Midsommar, או במקרה הזה, הספ"ש הקרוב.

לכן, יום שישי הוא יום חופש (כולם יהיו בהאנג-אובר, או יהיו עסוקים בלהשתכר ולחגוג, אני מניח, וגם תהיה הגירה המונית, כבר מחר אחר הצהריים, לכיוון האגמים, הכפרים, האיים וכל מקום שהוא לא עיר גדולה). זוהי גם התקופה שבה מתחילים השבדים לקחת את חופשות הקיץ שלהם.

חסרי המזל לוקחים שלושה שבועות בלבד (כן, רצוף). ברי המזל לוקחים חמישה שבועות רצוף. אלו שבאמצע מחלקים את זה לשתי חופשות קיץ (אחת של שבועיים או שלושה, השנייה של שבוע או שבועיים).

אני והבלונדה, לעומת זאת, לא ניקח כל חופשת קיץ (מלבד איזה ספ"ש פה ושם). עם זאת, בספטמבר כזכור אנחנו נהיה כמעט כל החודש בחו"ל - קודם כל בקוסטה ריקה ואז בניו יורק, אז לא צריך לרחם עלינו (טוב, אפשר לרחם, אבל רק קצת).

בכל מקרה, להשאר בעיר ב-Midsommar זה משעמם (וגם, כמו הגשם בפורים והחמסין ביום כיפור בארץ, גם כאן, באופן קבוע, יורד גשם ב-Midsommar, ולו רק בגלל שזה החג שבו הכי הרבה אנשים נמצאים בחוץ) ומזג האוויר, כאמור מחורבן.

לכן, העלתה הבלונדה את הרעיון שנממש רצון ישן נושן שלי - נסיעה על אחת ממעבורות הים הבלטי. אלו מעבורות ענקיות, שמשיטות אלפי נוסעים ומהוות מעין עיר צפה עם מסעדות, מופעים, קזינו, חנויות ושאר ירקות. המעבורות מפליגות יום יום לפינלנד, אסטוניה, לטוויה ואפילו דנמרק וגרמניה.

קצת תחקיר גילה של-Tallink יש מבצע מיוחד ל-Midsommar. הפלגה הלוך חזור שטוקהולם-טאלין (בירת אסטוניה)-שטוקהולם, עם חדר זוגי פרטי עם מקלחת ושירותים ומיטה זוגית, עולה 490 קרונות לזוג כולל מיסים.

במילים אחרות - 70$ לשנינו, בשביל כל הסיבוב (למה זה כל כך זול? הם סומכים על כך שתבזבז להם כסף ב-18 שעות ההפלגה לכל כיוון).

אז מחר אחר הצהריים אצא לי מהעבודה לטרמינל (שנמצא, האמת, מאוד קרוב לאיפה שנמצא הבניין בו אני עובד), אפגוש את הבלונדה, ונעלה על סיפון ה-M/S Romantika. בשעה שש בערב היא תפליג משטוקהולם, ובשעה עשר בבוקר נמצא עצמנו בטאלין, אחרי (אני מקווה), ערב, לילה ובוקר שיעברו בנעימים ועם הרבה הרפתקאות.

כאן גם המקום לציין שאלו הן המעבורות הידועות לשמצה בהן אפשר לקנות אלכוהול בזול (מאוד, במיוחד ביחס לשבדיה), ושאנשים מפליגים בהן בשביל להשתכר, בעקרון. תוסיפו לכך את העובדה שמדובר ב-Midsommar, חג שגם ככה מצויין בשתייה כבדה, והנה לכם מתכון בטוח לשלל תקריות מעניינות על הסיפון.

בכל מקרה, מכיוון שלא רצינו לבלות יותר מדי זמן בטאלין, ומכיוון שביום ראשון בבוקר הבלונדה כבר מתעופפת לה לכמה ימים כדי לבקר את אחותה שתחייה בשוויץ, אנחנו נבלה שם רק שבע או שמונה שעות, ומיד נחזור למעבורת, כדי לבלות עוד 18 שעות בהפלגה חזרה.

יהיה שווה, אין ספק (או לפחות, חוויה מיוחדת וחדשה). האם אני ארצה לחזור על החוויה הזאת אי פעם בחיי? אין לי שמץ של מושג. אהיה יותר חכם ביום שבת.

דירות - הסוף?

נכשלנו, אני והבלונדה.

או זה, או שכל השבדים מטורפים.

בכל מקרה, עם המחירים, ה-Bidding מורט העצבים ובאופן כללי מצב השוק הלא ממש ברור (מה ייקרה עכשיו כשהעלו קצת את הריבית במשק, והולכים להמשיך ולהעלות אותה עוד פעמיים או שלוש עד סוף השנה?), הגענו למסקנה שעדיף לוותר כליל על קניית דירה כרגע.

מה במקום? אנחנו עדיין שוקלים, אבל כרגע הפתרון המסתמן הוא קיצור הליכים, ובמקום לקנות דירה עכשיו, לגור בה חמש או שש שנים, ואז ללכת לחפש בית בפרברים, המרוחקים יותר (או אולי מחוץ לשטוקהולם לחלוטין, אבל עדיין במרחק נסיעה סביר), נשאר בדירה השכורה עוד שנתיים, גג שלוש, ואז ישר נקנה בית שכזה.

איך זה נראה? נגיד, למשל, בית שכזה:

שיש לו, נוף כזה:

רק כדי שתבינו, בית שכזה, שיושב לו 160 מ"ר (6 חדרים), עם 2500 מ"ר גינה מסביב, עולה קרוב כ-350,000 דולר. שזה פחות ממה שדירת שלושה חדרים מכוערת עם 80 מ"ר עולה בתוך שטוקהולם.

הוא נמצא בכפר בשם Mariefred אשר מרוחקת כ-45 דקות נסיעה באוטו (או 40 דקות ברכבת) משטוקהולם, ובהחלט מהווה את אחת האלטרנטיבות האפשריות למעבר (טיפה רחוק, אבל עדיין סביר).