שבדיה היא, כידוע, מהחלוצות בכל הקשור לזכויות העובדים. זה כולל לא רק ימי חופשה רבים, שעות עבודה מקוצרות, תנאים סוציאלים מפליגים וכו, אלא גם השקעה רבה בארגונומיה.

שבדיה היתה מהחלוצות ביישום עקרונות הארגונומיה בסביבות העבודה של העובדים הרגילים, ובמשך השנים התרבות הפכה לחוקים נוקשים ביותר, אשר מוודאים כי כל עובד ועובד בשבדיה מקבלים את הסביבה האידאלית (או הקרובה ביותר האפשרית לכך) כסביבת עבודה.

למה הכוונה? כיסאות ארגונומים, למשל, שמחזיקים את הגב, הצוואר והזרועות בצורה נכונה ומעייפת פחות, הדומים לרגליים, שולחנות בגובה נכון, מסכים גדולים מספיק אשר מותקנים במרחק נכון מהעיניים, מקלדות ועכברים ארגונומיים עם פדים מסיליקון לריכוך העובדה וכו'.

לא רק זה, אלא שגם כל מי שמרגיש כי יש לו "צרכים מיוחדים" יכול לקבל אף יותר. למשל, בחברה החדשה, כל מי שמרגיש כי עבודה בישיבה כל היום אינה טובה לגב, מקבל במקום השולחן הרגיל שולחן הידראולי. בשולחן יש שלט קטן (בתמונה), שמאפשר לכוונן את גובה השולחן, מגובה ישיבה נורמלי ועד לגובה בו אפשר לעמוד מול השולחן ולעבוד (ואכן, רואים עובדים במשרד שמעת לעת מזיזים את הכיסא אחורה, מעלים את השולחן, ונעמדים לעבוד).

כמו כן, כל אחד יכול לקבל, במימון העבודה "משקפי מסוף" - משקפיים ללא מספר, שתפקידם היחיד הוא להקל על העיניים כאשר יושבים כל היום מול מסך המחשב.

דוגמא נוספת היא שאפשר לקבל "משטחי עבודה" ארגונומיים מיוחדים, למי שהמקלדות הארגונומיות והעכברים הארגונומים הרגילים לא מספיקים. משטח שכזה מהווה מקום מנוחה לזרועות ולידיים, ובמקום עכבר יש מערכת של גלגלות אשר מאפשרות לעבוד עם "עכבר" ביתר נוחות.

משעשע (?) אותי להסתכל על הסביבה הזו, ולהשוות אותה לכיתות, למשל, שהיו בבתי הספר שהייתי בהם בארץ - כסאות המתכת/פלסטיק הקטנים מידי, שולחנות העץ הנמוכים מדי, תנוחת הישיבה הלא נוחה (ולא בריאה) בעליל וכו'. מי יודע, אולי יום אחד גם בארץ יבינו שבריאות האדם היא הדבר החשוב ביותר, וכל השאר משני.

והנה כמה פרסומות עם קצת תחכום

Pantbanken היא רשת חנויות משכון - הם יצאו לא מזמן בקמפיין שכותרתו - "עזרה ראשונה לארנק". הנה דוגמא משעשעת לעניין:

בן אנד ג'ריז הגיעו עם הגלידות הנפלאות שלהם לשבדיה רק ב-2004, מאוחר לכל הדעות (ואכן, אחד הדברים שהיו אהובים תמיד על הבלונדה במסעות לארץ היתה האפשרות להכנס לסופרמרקט ולקנות גביע של Chunkey Monkey או Chocolate Chip Cookie Dough).

עם זאת, כשהם סוף סוף הגיעו, הם עשו זאת בצורה מאסיבית למדי, והיום אפשר למצוא אותם בכל חור (ואכן, השבדים הם עם חובב גלידות, לפחות בתקופה שבין מאי לספטמבר).

הקמפיין האחרון שלהם, שמופיע בעיקר ברכבות התחתיות, ממקד כל פוסטר בטעם שונה, למשל:

בטקסט כתוב : "מי שפוער את פיו יותר מדי מקבל, לרוב, פה מלא בבננות" (זה נשמע יותר טוב בשבדית).

בכל מקרה, משעשע.