עבודה חדשה

הבניין בו יושבת החברה היה, במקור, מפעל לצמיגים של "נוקיה". בגלגולו הנוכחי, לעומת זאת, הוא בניין סופר-מודרני עם שלל צ'יכלולים ועניינים שאמורים, כך לפי מיטב מומחי הפסיכולוגיה החברתית, ההתנהגות האירגונית וסתם שרלטנים (או להפך), להפוך את סביבת העבודה לנעימה ביותר ולפורה ביותר האפשרית.

כחלק מהעניין, בכל חלק מעשרת החלקים שיש לכל קומה (כן, זה בניין גדול), הותקן "איזור זולה" (בהעדר תירגום מוצלח יותר לשם שהם נתנו לזה). "איזורי הזולה" מורכבים משתי טבעות מתכת גדולות בקוטרן (בערך שישה או שבעה מטרים), אחת על הרצפה ואחת שלושה מטרים מעליה. בתוך הטבעת התחתונה מותקן שטיח צהוב רך ונעים, ועליו מונחות כורסאות ושולחן קטן. לזולה, אתם יודעים.

מהטבעת העליונה (שנתמכת על ידי כמה עמודים), משתלשלים להם מעין סרטי גומי/פלסטיק חצי שקופים, צהובים, אשר יוצרים מעין קיר שאפשר להפריד אותו בקלות כדי להכנס ולצאת מ"איזור הזולה".

"איזורי הזולה", כאמור, מפוזרים להם בכל הקומות, ולא קשה למצוא אותם. עם זאת, בחודש שעבר מאז שהתחלתי (הי! עבר כבר חודש! מצדיק פוסט נפרד בנושא עם סיפורים על העניין.. תזכורתזה), לא ראיתי עד היום ולו אדם אחד שהלך והתיישב לו ב"פינת הזולה" (הרבה אנשים, לעומת זאת, החליטו להתיישב ליד פינת הזולה, שם גם כן יש כורסאות ושולחן נמוך, שהפלטה העליונה שלו היא למעשה דפי ציור ענקיים - אחלה דבר כדי להעביר את הזמן, ולהביע קשרונות אומנותיים כאלה ואחרים).

בכל מקרה, אולי בגלל העובדה שאף אחד לא משתמש ביצירה המופלאה הזו, אולי בגלל שלאנשים שאחראים על כאלה דברים ממש משעמם (או הם ממש צריכים להצדיק את התקציב שלהם, בדיוק כמו בצבא), אבל שלשום הגיעו לאיזור בו אני יושב שני אנשים, ועסקו במשך כמה וכמה שעות בפירוק כל הסרטים הצהובים המשתלשלים, והחלפתם בחוטים ירוקים  משתלשלים.

הדבר הזה לקח כמה וכמה שעות לבצע, ולמעשה גם כשהלכתי הביתה שלשום הם עדיין לא סיימו.

א-ב-ל.. כשהגעתי לעבודה אתמול בבוקר, מצאתי את הדבר הבא :

טוב, למי שלא מסוגל לזהות אחד כשהוא רואה אותו, אספר גם במילים שיושב שם, בניחותא, על אותם החוטים הירוקים החדשים, עכביש פלסטיק שחור באורך של יותר ממטר.

למה? אתם שואלים (ובצדק רב)? אין לי שמץ של מושג.

רק שלט קטן מנסה להפיג קצת מהמיסתורין, ואומר כי ההחלפה הזו אמורה להיות "ניסוי התכנות", ובשאלות יש לפנות לבחורה הזו והזו.

מה אני אגיד לכם, אם יש משהו שיותר מפתיע מהעובדה שתקעו לנו עכביש ענק באמצע העבודה, זו העובדה שאף אחד לא ממש שם לב אליו עד שהסבתי את תשומת לב הסובבים לעניין (איך לעזאזל מפספסים כזה דבר גם כשהולכים ממש ליד? נשגבות הן דרכי השבדים).

עבודה ישנה

אתמול הלכתי לביקור בעבודה הישנה. המטרה לא היתה נוסטלגיה בגרוש, אלא פרקטית למדי - הם רוצים שאעבוד כיועץ, לפחות במשך כמה חודשים, כדי לעזור להם בעומס העבודה ולהעביר מידע לאדם שהחליף אותי ומתחיל רק בשבוע הבא.

הסכמתי, אחרי שגם העבודה הקודמת הסכימה (בתנאי שזה לא ייפגע בעבודתי החדשה, כמובן).

פעם ראשונה בחיי שאחזיק שתי עבודות במקביל (גם אם לתקופה מוגבלת מאוד ומספר שעות מוגבל מאוד בחברה הישנה). אבל עדיין, אתגר.

נוסעים

לחתונה, בצפון, מה שאומר שפעם הבאה בבית תהיה ביום ראשון בערב.