ימים חמים עוברים על כוחותיינו.

גל החום שפוקד את אירופה לא פוסח גם על המדינה הסקנדינבית החביבה שבה אני מתגורר, ולכן טמפרטורות בסביבות ה-30 מעלות, דבר שבימים רגילים נחשבים לפנטזיה פרועה במיוחד (אלא אם כן מדובר בשלושים מתחת לאפס באמצע החורף), הן ממצא יום יומי, שכבר נח באיזורינו  זמן מה, וצפוי להשאר לפחות עד אמצע שבוע הבא.

אז מה עושים במדינה לא ממוזגת (כמעט, תודה לאלי המיזוג על כך שקיבלו את מנחת הקורבן של המעסיק הנוכחי ואישרו התקנת מערכת בקרת אקלים מרכזית בבניין בו אני עובד) כשיש בחוץ מספיק מעלות כדי לשלוק ביצה על האספלט (טוב, נו, רק כמעט)?

בעיקר הולכים (או מפנטזים) על שחייה בשלל האגמים, נהרות, תעלות ושאר מקורות המים שפזורים להם בכל מקום, כמובן.

וזה בדיוק מה שאני והבלונדה היינו עסוקים בו בימים האחרונים - נסיון להגיע לעבודה כמה שיותר מוקדם (אני), כדי  לצאת מהעבודה כמה שיותר מוקדם (שנינו), ולבלות כמה וכמה שעות של רביצה על הצוקים שקרובים לביתינו, תוך שכשוך אקראי במי התעלה (בארץ היו קוראים לזה נהר רחב ידיים) שמובילה לאגם Mälaren. המים נקיים וקרירים (אבל לא קרים), ופשוט התרופה המושלמת למזג אוויר חם שכזה (ובאיזשהו מקום, כמעט גורם לי להרגיש כמו הישראלים של שנות החמישים - כשהיה חם, לא היה מזגן לברוח אליו, היה רק ים).

קוסטה ריקה

הספר שהזמנו הגיע, הכריטיסים כבר משולמים, המלצות מחבר שהיה שם כבר קיבלנו. עכשיו רק נשאר לשבת על התחת ולהחליט מה לעזאזל אנחנו הולכים לעשות שם (אה, כן, וגם לקבל ויזה מהשגרירות האמריקאית בשבילי. ואם חשבתם שלהשיג אישור שהייה קבוע בשבדיה זה דבר מסובך, זה כאין וכאפס לעומת השגת ויזת תייר לארה"ב, אפילו אם אתה גר במדינה שבה רוב התושבים כלל לא צריכים להוציא כזה דבר). 

ביקור הורים

מגיעים מחר בבוקר בטיסה ישירה עם ארקיע (היום בו ארקיע יהפכו את הקו הזה, שפעיל רק פעם בשבוע ורק בין יוני לאוגוסט, לקו קבוע, יהיה יום מאושר בהחלט) ההורים. הפעם לבד, בלי "נספחים" כמו אח/אחות/סבא/סבתא וכו'.

הם יהיו כאן שבוע, ובחלק ממנו אני שולח אותם לטייל ב-"Country Side" השבדי, כדי שיראו קצת יותר מאת איזור שטוקהולם רבתי.

הם גם הולכים לישון, בפעם הראשונה, אצל הורי הבלונדה (ולא במלון, כפי שהיה עד כה). חוויה מעניינת בפני עצמה (במיוחד כשחושבים על זה שבקומה השנייה אצל הורי הבלונדה, איפה שהם הולכים לגור, חם במיוחד, ואם יש 30 מעלות בחוץ, אז גם יש בערך 30 מעלות בפנים, וההורים שלי הם אנשים שלא יצאו מהמזגן בקיץ בחמש עשרה השנים האחרונות).

נו, גם אם זה נסתדר (ויהיה אפילו כיף, אני מניח).