טוב, לא בדיוק מיליון דולר, אבל האוטו הבא עולה, כשקונים אותו בחנות מכוניות הספורט הקרובה למקום מגוריכם (בשבדיה, לפחות), יש לו תג מחיר של מעל מיליון קרונות (משהו כמו 150,000 דולר):

קוראים למפלצת Dodge Viper למי שלא מכיר, המכונית שרבים וטובים אומרים עליה כי היא "מכונית העל האמריקאית היחידה".

בכל מקרה, אחת כזאת נמצאת בבעלות אחד מעובדי החברה שאני עובד בה כרגע (מרוויחים טוב, או לפחות ככה זה נראה). את התמונות צילמתי לפני כמה ימים, במיוחד כדי לכתוב עליה בפוסט הזה.

ולמה אני רוצה לכתוב עליה בפוסט? כי נשגב מבינתי איך מכונית שעולה יותר ממיליון קרונות, שאמורה להוות את שיא היוקרה (הרי במחיר הזה אפשר, למשל, לקנות Porsche Carerra GT3 או BMW M5 ולהשאר עם עודף של כמה מאות אלפי קרונות או BMW M3 ולהשאר עם עודף של כמעט חצי מיליון קרונות), מגיע עם לוח מכשירים וסביבת נהג שנראית ככה:

אולי קצת קשה לראות, אז אני אסביר במילים - חוץ ממושבי העור שבנויים כמושבי ספורט לכל דבר ועניין, והשעונים אשר מראים מספרים שבמכוניות נורמליות לא ממש רואים (Top Speed של 360 קמ"ש, למשל), הביפנוכו של האוטו הזה נראה בדיוק כמו שהיונדאי שקיבלתם מהליסינג בעבודה נראה.

אותם פלסטיקים עלובים ומקרקשים, אותו מזגן 5 דרגות (אני נדיב, היו שם 4) עם כפתורי שליטה שהיו יכולים להיות, באותה מידה, חלק ממזדה 323 משנת 1995.

אז קודם כל, מדהים שמוכרים רחב במחיר כזה עם רמת גימור שכזאת. דבר שני, מדהים עוד יותר שאנשים מוכנים לקנות כזה רכב ולקבל אותו עם רמת גימור כזאת.

אולי זה רק אני, אבל אם הייתי קונה רכב שעולה כמעט שש מאות אלף ש"ח, הייתי מצפה לקבל קצת יותר, אה, איכות.