אתמול השתתפתי, ביחד עם עוד חמישה עשר אלף איש, ב-Midnattsloppet ("מירוץ אמצע הלילה").

לא יותר מדי, 10 ק"מ של ריצה לאורך ורוחב Södermalm, האי הדרומי של שטוקהולם.

היתה חוויה נחמדה ביותר - לא רק בגלל החולצות הצהובות הטפשיות שכולם היו צריכים ללבוש, אלא גם ההרגשה של לרוץ עם אלפי (עשרות אלפי?) אנשים בצדדים, מריעים וצועקים, עם במות מוזיקה מסביב, עם חלוקת מים - כל הדברים הללו שתמיד ראיתי בטלוויזיה או מהצד, ועכשיו הייתי חלק מהם.

המירוץ עצמו הלך מצויין - וסיימתי בזמן טוב יותר ממה שסיימתי באי אילו מריצות האימון שעשיתי בחודשים לפני.

גם מזג האוויר לא אכזב - היה קריר ונעים, בדיוק מספיק בשביל שלא יהיה חם מדי/קר מדי, ולמרות התחזיות - לא ירדה אף לא טיפה אחת של גשם.

אני מניח שזה לא היה המירוץ האחרון. שבדיה בכלל ושטוקהולם בפרט משופעות במירוצים שונים ומשונים - המרתון של שטוקהולם, מירוץ שטח באי Lidingö ועוד כמה וכמה.

מרתון אני (עוד) לא הולך לרוץ - בכל זאת, 42 ק"מ זה קצת יותר מדי בשבילי (ואם אני לא אמות מהתכווצות שרירים, אני אמות מהשעמום של לרוץ במשך יותר משלוש שעות רצוף).

אבל, המירוץ הבא כבר יהיה, לדעתי 15 ק"מ, ואולי אפילו איזה חצי מרתון בעוד שנה או שנתיים (וכמובן - Midnattsloppet 2007, בעוד כשנה).

והנה, לסיום, כמה תמונות (באדיבות הבלונדה. אני הייתי עסוק בלרוץ):