ריח בחירות חזק באוויר.

דוכנים וביתנים של המפלגות בכל חור, פוסטרים בכל פינה, ראיונות בלי סוף עם שלל פוליטיקאים, עד שיוצא לגמרי מהחורים.

בשבעה עשר בספטמבר הולך הציבור השבדי לקלפי, לבחור את ציבור נבחריו.

במדינה מסודרת כמו זו, הבחירות אכן נערכות פעם בארבע שנים ב-ד-י-ו-ק. כמו כן, מצביעים באותו הזמן גם בבחירות לרשות המקומית, גם בבחירות ל"מנהלת המחוז" וגם בבחירות הארציות.

מיסטר פרפקט, כתושב קבע של ממלכת שבדיה, זכאי להצביע בבחירות המקומיות והמחוזיות, אך לא בארציות. עם זאת, תהליך ההצבעה, כך נראה, דומה למדי.

מה שנחמד הוא העובדה שבניגוד למקובל בארץ, למשל, כאן אפשר "להצביע מראש" בכל קלפי שקיימת במדינה (יש קלפי מיוחדת שנפתחת בכל עיר שלושה שבועות לפני הבחירות). זה מאפשר לאנשים שלא יהיו במדינה ביום הבחירות (למשל, הבלונדה ואני) להצביע ולהשפיע. אפשר אפילו לשלוח את ההצבעה מחו"ל, או להצביע בשגרירות.

עוד עניין משעשע הוא השפות - שבדית היא השפה הרשמית של שבדיה, כמובן, אך יש גם "שפות מיעוטים מוכרות". הוראות הבחירות, כך אומר החוק, צריכות להכתב בכל השפות המוכרות, כדי לעזור לאלו שלא דוברים שבדית (למה לעזאזל צריכים לתת לאדם שלא דובר את השפה את היכולת להצביע נשגב מבינתי, אבל זה עניין לפוסט אחר).

בכל מקרה, אחת מעשרים השפות הללו היא.. יידיש. מצחיק לראות אותיות עבריות כתובות בכל מקום (טוב, לא בכל מקום אבל בלא מעט מקומות) ומצחיק לחשוב שהשפה הזאת, שנחשבת ללא יותר מקוריוז כמעט בכל מקום בעולם, מקבלת מעמד חשוב בהרבה מעברית, למשל, כאן בשבדיה.

אז.. מחר אחה"צ, אחרי העבודה, אלך עם הבלונדה לספריה העירונית הקרובה למקום מגוריי כדי להצביע, בפעם הראשונה בחיי, בבחירות בשבדיה.

מוזר, ואפילו מרגש מעט, בצורה שקצת קשה לי להסביר.