אמנם לא הגענו לשלב בו טי-רקסי מחמד יתרוצצו להם במדשאות ליד הבית ויאכלו את הכלב של השכן (ביחד עם השכן, ואשתו, ושלושת ילדיהם, ואת שני השוטרים שיבואו לראות על מה המהומה), אבל העובדה המדהימה שהצליחו למצוא רקמה רכה משומרת של טי רקס מהווה צעד אדיר קדימה בכל הקשור לחקר הטי רקס באופן פרטי, והדינוזאורים באופן כללי, ומביאה את חלום ה-JURASSIC PARK צעד אחד קדימה לקראת התממשות.
התגלית המדהימה הזו גם ממחישה לנו, בפעם המי-יודע-כמה, כי לא משנה כמה פעמים נהיה בטוחים שאנחנו יודעים בדיוק מה קורה מסביבנו, העולם ימשיך להביא לנו מסובבות מפתיעות שלא נהיה מוכנים להם (עד לרגע זה, רוב חוקרי הדינוזאורים מסרבים להאמין שרקמה רכה מסוגלת לא להתאבן ולהשמר במצב כמעט מקורי במשך שבעים מיליון שנים).
ובנושא אחר לגמרי..
סוף סוף, יותר משנתיים אחרי שקיבלתי את המתכון, עשיתי ניסוי ביחד עם האמא של הבלונדה להכין חומוס. התוצאה היתה ממש מוצלחת, והרבה יותר דומה למקור ממה שציפיתי.
המתכון עצמו קל ביותר, כך שכל מי שרוצה לנסות, מוזמן.
בשביל 1 ק"ג חומוס:
0.5 ק"ג גרגרי חומוס טריים
250 גרם טחינה גולמית
מיץ לימון משלושה לימונים
כף/כף וחצי מלח (לפי הטעם).
3 כפיות סודה לשתייה
הוראות הכנה:
1) משרים את גרגרי החומוס במשך 3-4 שעות במים בטמפרטורת החדר.
2) שופכים את המים ומנקים את הגרגרים עם מים חדשים כמה פעמים, עד שהמיים נשארים צלולים (ואז משאירים את המים עם החומוס).
3) מבשלים את החומוס עם המים על אש קטנה במשך כשעה, מוסיפים את הסודה לשתייה ומערבבים במשך כמה דקות.
4) מסננים את המים (אבל שומרים בצד), את גרגרי החומוס שופכים למיקסר וטוחנים היטב עד שהם הופכים לעיסה אחידה, פחות או יותר.
5) מוסיפים את הטחינה, מיץ הלימון והמלח ומערבבים עד שהעיסה אחידה.
6) מוסיפים חלק מהמים ששמרתם בצד עד להגעת המרקם הרצוי (כדאי לשמור את שארית המים ולתת לחומוס להתקרר, כי אם שמתם מעט מידי הוא ייתקשה ויהפוך לגושי, ואז קל מאוד להוסיף עוד קצת "מי חומוס" כדי להפוך אותו שוב למחית).
בתאבון!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Ford Prefect
