Renaissance

אחד מהסרטים המרתקים ביותר בפסטיבל בכל הקשור לויזואליות.

הסרט נעשה בטכניקה מיוחדת, אשר גרמה לכולו להראות שחור-לבן מצוייר בדיו, ועם זאת ריאליסטי לחלוטין. קשה להסביר, יותר פשוט להראות כמה תמונות (שממש, אבל ממש, לא עושות חסד עם הסרט. עדיף אולי לראות את הטריילר):

בכל מקרה, מעבר לוויזואליות המדהימה (שהאמת? מדהימה מדהימה אבל מעייפת את העין אחרי יותר מעשרים דקות רצוף, והסרט הוא תשעים וחמש), אין ממה ממה להתלהב.

התסריט צפוי, רדוד, מלא חורי עלילה ואי הגיון פנימי. כל זאת אפשר לקבל בגבולות הסביר, אך כאשר מוסיפים שיעמום לתבשיל מקבלים נוסחא מנצחת של סרט שבאים לראות פעם אחת, ולפעמים גם זה יותר מדי (אחרי חמישים דקות התחלתי להסתכל על השעון).

מה עוד? הדיאלוגים. אוי, הדיאלוגים. השחקנים עצמם דווקא מבטיחים (כולל קולותיהם של דניאל קרייג, הג'יימס בונד החדש, קתרין מק'קורמק הזכורה לטוב מ-Spy Game המשובח ואפילו ג'ונתן פרייס, אחד מהנבלים היותר מוצלחים שהיה לקולנוע להציע בעשורים האחרונים), אבל זה לא ממש עוזר - הסרט כולו נשמע כאילו כל שחקן דיקלם את שורותיו בנפרד, ולבסוף אנשי הסאונד חיברו את הכל ביחד ליצירה אחת כוללת (ואולי זה בדיוק מה שהם עשו?).

בכל מקרה, בגלל הויזואליות המדהימה, הסרט מקבל אצלי 6 מ-10. בלי זה, הוא היה נחשב לזבלון מד"ב סוג ג'.

Clerks 2

אי שם בשנת 1994 יצר הבמאי המוכשר (שמצליח להיות בעת ובעונה אחת אחד הבמאים האהובים והשנואים ביותר על הקהל) קווין סמית' סרט מצחיק, מעניין ושנון מאוד בשם Clerks. שתי דמויות משנה שהופיעו באותו הסרט, והפכו להיות אולי סמלו המסחרי של סמית', הם כמובן ג'יי וסיילנט בוב, אולי אחד מצמדי המסך הגדול המשעשעים ביותר אי פעם (באופן אירוני למדי, בחיים האמיתיים השחקן ג'ייסון מיוז, המשחק את ג'יי-שאינו-סותם-את-פיו-לרגע הוא דווקא שתקן, ואילו סמית' אשר מגלם את סיילנט בוב אינו סותם את הפה לרגע).

ראנדל ודאנטה, כוכבי Clerks הראשון בתמונה מהסרט

והנה הם שתים עשרה שנים מאוחר יותר

סוחרי הסמים הכי מאגניבים שיצא לכם לפגוש אי פעם (חוץ, אולי, מטוד, The Good Drug Dealer)

הצמד הופיע גם ב- Mallrats  ובסרט שהוא, לעניות דעתי, הטוב ביותר של סמית' עד היום - Dogma. בשנת 2001 הוציא סמית' את הקומדיה הפרועה והוולגרית למדי Jay and Silent Bob Strike Back שהיה - כך הוא טען מעל כל דפי עיתון וראיון טלוויזיוני, הסרט האחרון אי פעם בו יופיע הצמד.

עם זאת, לחץ המעריצים (ואולי סתם רצון לעוד כסף?) גרמו לכך שקיבלנו עכשיו את Clerks 2 - שתיים עשרה שנים מאוחר יותר (גם במציאות, וגם בסרט).

מה יש להגיד על הסרט? הוא מכיל הרבה יותר מקריצה (גדולה) ללאוהדי ומוקירי זכר Clerks.

כל מי שאהבו את הדמויות מ-Clerks ואת סגנון ההומור, יעברו בין גיחוך לצחוק פרוע בו. כל השאר - אין ממש מה לחפש כאן. (ובכל מקרה, זה בהחלט סרט בלוקבאסטר/אי-חמור ואין שום סיבה לראותו בקולנוע).

ואם אינכם מכירים אבל רוצים לדעת על מה כל המהומה, התחילו מ-Clerks וטפסו מעלה במעלה שרשרת הסרטים של סמית'. זה יעביר לכם חצי יום משעשע ביותר.

(ודבר אחרון - אם מישהו מצליח למצוא איפה מוכרים את חולצת ה-Buddy Jesus שג'יי לובש בסרט - אשמח לדעת).

ציון: 8 מעשר לאוהדי סמית' ו-Clerks. בשביל השאר - אין בכלל סיבה לתת ציון.

2 דאון, 7 טו גו.