| |
החיים בשטוקהולם, שבדיה. הגיגים, הזיות וסתם תהיות. |
 כינוי:
Ford Prefect בן: 46 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2007
 בנות עשרה
שלשום הגיעה אלינו מואה (Moa), בת הדודה בת ה-17 ועודף של הבלונדה.
היא גרה רחוק משטוקהולם, יחד עם רוב משפחת אמה של הבלונדה, ובאה לתקופה של חודש בשביל לעבוד בבית קפה של קרובת משפחה (שנחשב, במקרה, לאחד מבתי הקפה/קונדיטוריה המוצלחים בשטוקהולם).
פעם אחרונה שהיא היתה כאן, לפני כחודשיים, הזמנו אותה להתארח אצלינו (בכל זאת, יש ארבעה חדרים, כשאחד מהם הוא חדר אורחים גדול ומרווח שלא ממש בשימוש רוב הזמן) והנה.. היא הגיעה.
מדהים לראות את ההבדל בין בת 17 (ועודף) שבדית מעיר קטנה, לבין בנות/בני גילה מתל אביב, למשל, או אפילו שטוקהולם. שמחת החיים שלה גדולה הרבה יותר, כמו גם הנאיביות שלה. היא אמנם לומדת (וחבל שזה כך) שהעולם לא מושלם, ושאי אפשר לסמוך על כך שכל אדם שהיא באה איתו במגע הוא בעל כוונות טובות כמוה, וזה נכון במיוחד כאשר מדובר בבת 17 (ועודף) שנראית מצויין ויוצאת מנקודת הנחה שכולם בסך הכל אנשים טובים ונחמדים.
אבל עדיין - ה"טוב" הבסיסי שלה כל כך מרענן, שזה פשוט כיף לבלות זמן איתה (ואפילו אפשר להתגבר על העובדה שכמו כל בת-טיפשעשרה טיפוסית, סדר וארגון הם ממנה והלאה. 24 שעות אחרי שהיא הגיעה הדברים שלה כבר מפוזרים על חצי דירה).
היא תהיה איתנו עד תחילת אוגוסט ואז תחזור הביתה. עם זאת, היא כבר הודיעה שהיא מתכוונת להגיע בקיץ הבא, כדי להיות בייביסיטר ליורש/ת העצר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
